כאשר יש לאדם שפתיים מאד סדוקות ויבשות ונוצר עקב כך קילופי עור, האם מותר להוציא את דרך שינוי (בנשיפה וכדומה) בטענה שזה תרי דרבנן במקום צער? י"א שאין איסור דאורייתא בתלישת העור, כן נראה מהבא"ח שכותב שיש דס"ל שהוא איסור תורה ואז יש איסור דרבנן ועוד שינוי {הנשיפה} במקום צער ועוד, בילקו"י כתוב שמי שיש לו ציפורן שתלושה עד החצי מותר לו להסירה ביד כשהוא מצטער מאד. האם הוא הדין כאשר אין ממש צער לגבי שפתיים?

אם יש צער והעור כבר כמעט כולו חתוך, מותר.