חכמים אמרו לנו ללמוד תורה גם שלא לשמה שמתוך שלא לשמה בא לשמה. אם לימוד התורה מביא את האדם ללימוד התורה לשמה, איך יתכן שישנם אנשים גדולים בתורה ועדין לא לומדים אותה לשמה? (כגון לכבוד וכד’)

חכמים אמרו שאם אדם עדיין לא הגיע לכך שהוא לומד לשמה שילמד שלא לשמה אך מתוך מטרה להגיע ללימוד לשמה. וכאשר הוא שואף להגיע ללימוד לשמה הלימוד מקרב אותו לכך. ויש בזה מדרגות רבות ולאט לאט אדם לומד יותר ויותר לשמה כמובן בתנאי שהוא שואף לזה. ומה שאתה שואל על אנשים גדולים בתורה שעדיין אינם לומדים לשמה איני יודע על סמך מה אתה אומר זאת. מכל מקום זה ברור שכל מי שעוסק בתורה צריך כל הזמן לשפר את מדותיו ולטהר את מחשבותיו.ואם מדותיו מקולקלות והוא אינו מתקן אותם התורה נעשית לו סם המות ובמקום להעלות אותו היא מורידה אותו.