ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט
שאל את הרב תורה, מחשבה ומוסר מצוות הלימוד

האם יש חיוב ללמוד תורה בכל רגע

הרב נועם דביר מייזלסי"א מרחשון תש"פ
254
שאלה
התוודע לי לאחרונה שיש מחלוקת האם יש חיוב ללמוד תורה בכל רגע ורגע חוץ מזמן עשיית מצוות,פרנסה הכרחית,וצרכי גוף חשובים או שצריך לעסוק בתורה כל אחד לפי כוחו ומדרגתו. אשמח אם אפשר להרחיב
תשובה
שלום וברכה. א. יש חיוב לקבוע זמן ללימוד ביום ובלילה ובזה יוצא בקיום מצוות עשה של תלמוד תורה, ובשעת הדחק אפילו בקר"ש שחרית וערבית. ב. חיוב נוסף שהוא שלמות המצווה של תלמוד תורה, שצריך ללמוד בכל עת שאינו עוסק לפרנסתו או לצרכים הכרחיים אחרים או דבר מצווה, כמ"ש והגית בו יומם ולילה. ג. הלכה כר' ישמעאל שאדם רשאי לעסוק בדרך ארץ לצורך פרנסתו ומ"מ יעשה תורתו קבע ומלאכתו עראי. וכשעוסק לפרנסתו אין הדבר נחשב כביטול תורה, וי"א שאף בזמן זה צריך להשתדל להיות דבוק בתורה. ד. מי שיכול להיות עסקו רק בתורה הרי זה משובח ובפרט מי שאין לו דאגת פרנסה. ה. מדברי פוסקים רבים נראה שכל האמור משתנה בין אדם לאדם, והדבר הינו סובייקטיבי. כלומר אם יש בכוחו של אדם ללמוד זמן מרובה של תורה בכמות ואיכות, ממילא זמן זה הופך להיות עליו כחובה. מקורות והרחבה: א. בגמרא (נדרים ח.) מובא א"ר גידל אמר רב האומר אשכים ואשנה פרק זה, אשנה מסכת זו נדר גדול נדר לאלוקי ישראל. הגמרא שואלת כיצד חלה כאן השבועה הרי אדם מושבע ועומד מהר סיני על מצוות לימוד התורה ואין שבועה חלה על שבועה, ומתרצת שמדובר באדם שפטר את עצמו וכבר יצא ידי חובת מצוה בקריאת שמע שחרית או ערבית, ולכן חלה שבועתו. כיוצא בזה מצאנו בדברי רשב"י (מנחות צט:) כל הקורא קר"ש שחרית וערבית הרי זה קיים מצוות לא ימוש ספר התורה הזה מפיך. אם כן, עיקר חיוב מצוות תלמוד תורה הוא לימוד פרק אחד או הלכה אחת, ביום ובלילה, כמ"ש ושננתם לבניך ודברת בם וכו' בשכבך ובקומך", וכ"פ המחבר בשו"ע (יו"ד רמ"ו א') שחייב אדם לקבוע זמן ללימוד ביום ובלילה, וציין הגר"א מקור לזה מדברי הגמרא במנחות הנ"ל. ב. אמנם דעת הר"ן (במנחות שם) שאדם חייב ללמוד תורה תמיד ביום ובלילה, ולמד כן מדברי חז"ל על הפסוק "ושננתם..., שיהיו דברי תורה מחודדים בפיך" (וכיון שלימוד זה נלמד מדרשת הפסוקים, לכן חלה שבועה עליו). וכתב הגר"א (שם) שהר"ן סובר שחכמים בגמרא במנחות (שם) חולקים על רשב"י שאין אדם יכול לפטור עצמו בשיעור מועט אלא חייב תמיד ללמוד ביום ובלילה. וכן דעת הגר"א עצמו (בשנות אליהו על מסכת פאה) שיש חיוב גמור ללמוד בכל שעה, ומי שאינו עושה כן, משמע שעובר על מצוות עשה של לימוד תורה. והנה עצם החקירה הנ"ל בגדר מצוות תלמוד תורה אינה תלויה כלל במחלוקת ר' ישמעאל ורשב"י (ברכות לה ע"ב) האם הדרך הנכונה בהנהגת הבריות ביחס ללימוד התורה הוא לנהוג בהן מנהג דרך ארץ או שמא להתמיד כל היום בעסק התורה, שהרי רשב"י עצמו סובר שאדם יוצא ידי חובה בקריאת שמע שחרית וערבית ועם זאת סובר שאמיתת רצונו יתברך שיהיו כל ישראל כדור המדבר שהיו פנויים אך ורק לעסק התורה (כלשון נפש החיים ש"א פ"ח). וידועים דברי הגר"ח מוולאז'ין (נפש החיים ש"א פ"ח וכן רוח חיים אבות פב מ"ב) שפירש שגם רבי ישמעאל סובר שאין אדם רשאי להבטל לגמרי מדברי תורה, אלא שבאותו העת שעוסק בפרנסה על כל פנים ברעיונו יהא מהרהר רק בדברי תורה. והגם שיש יחידי סגולה שדברים אלו שייכים למדרגתם (ראה הקדמת החכמת אדם) נראה שלרובא דרובא אין זה שייך (וכן שמעתי מהג"ר אשר וייס שאין הלכה כהגר"ח בזה). ובמחלוקת זו דר' ישמעאל ורשב"י כבר הכריעה הגמרא שהרבה עשו כרבי ישמעאל ועלתה בידן, וכן פסק מרן בשו"ע (או"ח קנ"ו) דאחר שהתפלל וקבע עת ללימודו ילך לעסקיו, דכל תורה שאין עמה מלאכה סופה בטלה וגוררת עוון, ומ"מ לא יעשה מלאכתו עיקר אלא עראי ותורתו קבע וזה וזה יתקיים בידו. ג. עם זאת כתב הביאור הלכה (שם) שדין זה נאמר לכלל העולם שאין כולם יכולים לעלות ולזכות למדרגה רמה זו להיות עסקם רק בתורה לבדה אבל אנשים יחידים יוכל להמצא בכל עת באופן זה. וכעין זה כתב הרמב"ם פי"ג מהלכות שמיטה ויובל (וזה לשונו "ולא שבט לוי בלבד אלא כל איש ואיש מכל באי עולם אשר נדבה רוחו אותו והבינו מדעו להבדל לעמוד לפני ה' לשרתו ולעבדו לדעה את ה' וכו' הרי זה נתקדש קודש קדשים וכו'). וסיים הבה"ל ובפרט אם כבר נמצאו אנשים שרוצים להספיק לו כדי שיעסוק בתורה בודאי לא שייך זה (דין השו"ע) ויששכר וזבולון יוכיח. וכן כתב בנפש החיים (שם) שיחיד שאין לו שום דאגת פרנסה וטרדות עולם הזה ודאי שחובה עליו לכו"ע שלא לפרוש אף לזמן מועט מן התורה לעסק הפרנסה. וכן כתב בשו"ע הרב. אם כן נראה מדברי נפש החיים ומרן החפץ החיים, שאמנם ניתן לצאת ידי חובת מצוות ת"ת של ושיננתם בקריאת שמע שחרית וערבית, אך שלמות המצווה היא כמ"ש לא ימוש ספר התורה הזה מפיך והגית בו יומם ולילה, דהיינו שיש מצווה על האדם בכל רגע שיכול ללמוד שחייב ללמוד, וחיוב זה הותר מכללו כאשר עוסק בפרנסתו ובדברים הכרחיים אחרים וק"ו לדברי מצווה. ד. יש לציין שיטה מחודשת, הסוברת שמעבר לחיוב הבסיסי המובא בגמ', השאר רשות לכל אחד ואחד אפילו מי ביכולתו ללמוד יותר, וכמ"ש הרדב"ז (על דברי הר"ן לעיל) וז"ל: "נ"ל שכל המפרשים חלוקים עליו, וסוברים שאין אדם חייב מן התורה ללמוד תמיד, וחוץ מק"ש שו"ע הוא רשות". וכתב שזה דעת רש"י, והתוספות, והרא"ש, הרשב"א ריטב"א. נראה שהבין כן מדברי הראשונים הנ"ל, מכך שהעתיקו את הסוגיה כפשטה. (יש לציין שבריטב"א שמודפס לפנינו על הרי"ף לענ"ד לא משמע כך, ואדרבא נראה ממנו להיפך) ועכ"פ צריך לומר שהם סוברים שהם הבינו ש"ושננתם" זהו אסמכתא, ולא כהבנת הר"ן, שהלימוד הוא לימוד גמור מהתורה, רק שהוא בדרשה, ויש כוח לשבועה לחול על דבר מהתורה שנלמד בדרשה. לפי זה יוצא ששאר היום אין מוטלת על האדם חובה ללמוד, אלא כל זמנו רשות, למרות שיש לו יכולת כלכלית ורוחנית לשבת ללמוד. למעשה דעת רבים מן האחרונים, כשיטה ג. שהבאנו לעיל, שהחיוב הינו סובייקטיבי לכל אדם ואדם, והיא שיטת ביניים, וכן דעת הריטב"א שכתב על הסוגייה לעיל, "היינו בדלא אפשר ליה טפי", וכ"כ הסמ"ג, הגה"מ, וכן פסק הרמ"א (יו"ד רמ"ו) שבשעת הדחק יוצא בק"ש שחרית וערבית, וכן כתבו האור שמח (ת"ת א' ד') הברכת שמואל (קידושין כ"ז ד') מרן הרב קוק (מאמרי הראי"ה מאמר חובת התורה), הרב פיינשטיין (דברות משה שם), ועוד, שבמצוות ת"ת כל אחד נדרש לעמול ע"פ כוחותיו האישיים, ומכיוון שברור שלכ"א יש יכולות שונות, והתאמה נפשית אחרת, ממילא לא ניתן להגדיר חובה כללית. אולי ניתן לדייק שזוהי גם שיטת הרמב"ם והשו"ע (ת"ת א, ח-יב, וטושו"ע יו"ד רמ"ו א'-ד') אם נסביר שהשיעור של פרק שחרית וערבית שהביאו להלכה, הינו השיעור המינימלי למי שאינו יכול יותר, ומעבר לכך כ"א צריך לפעול ע"פ כוחותיו, ובזה הוא כן מחויב. לפי זה מעיקר הדין אין חיוב ת"ת חל אלא רק כשהיכולת בידו ללמוד, ואז זה חיוב גמור ללמוד בכל כוחו, אך בשעה שאין היכולת בידו ללמוד כגון בשעה שעסוק בשאר ענייניו, לא חל עליו חיוב כלל. ואפשר לומר שהגר"א יודה במקרה שאדם לא יכול יותר כמוכח למעיין שם בדבריו, וכוונת הגר"א על אדם שיש באפשרותו ללמוד יותר, וכן הרדב"ז יודה במי שיכול יותר ש"מצות הרשות" נהפכת עליו לחובה קדושה, ודברי קודשו מיירי באדם ממוצע שעול הפרנסה וכדו' מוטל עליו. בברכה רבה,
עוד בנושא מצוות הלימוד

לא ניתן להעביר הודעה לרבנים באמצעות מערכת התגובות. לחץ כאן להעברת שאלתך לרב.

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il