בדורו של אחאב נצחו אפילו שהיו עובדים לע"ז בגלל האהבה ששררה ביניהם, ואילו בדור דוד המלך הפסידו כי בעלי דלטורין היו. אדם שבא לשמים על מה הוא יקבל יותר שכר, או בעצם במה יותר כדאי להשקיע? נכון שבהכל אבל כמו שבעתיד אם נזכה נעסוק רוב היום בעבודת הלב כי זה יותר חשוב. אז במה עדיף להשקיע, מצוות שבין אדם למקום או מצוות שבין אדם לחברו? שלחתי פעם שאלה זאת לרב אחד והוא אמר שזו שאלה לא במקום. ממש לא הבנתי. ועוד ששאלתי ת"ח הוא הרהר ואמר לי שצריך לשאול זאת מרב גדול.

בדורו של שאול הם היו דלטורין ולא של דוד. אלו שני דברים שונים, לא שמענו שאדם יגנוב ויגזול וישמור על פסח וכד'. חז"ל לא באו לומר שדורו של אחאב הוא טוב יותר מדורו של שאול אלא רק שבתחום המלחמה לא הצליחו דורו של שאול במלחמה כי כחה של המלחמה היא באחדות. חז"ל הסמיכו את זה לפסוק: "חבור עצבים אפרים" - כיש חיבור ואחדות אף שעובדים לעבודה זרה (עצבים) יכולים לעמוד מול הגויים. כך הסביר הרב זוין מדוע לא זכינו במלחמת השיחרור לשיחרורה של ירושלים, כי במלחמת השיחרור צבא ישראל היה מפוצל, היו אצ"ל, לח"י והגנה - ראשי תיבות: "אלה צבאות ה' ". אם אחד מהם היה משחרר את ירושלים היו מייחסים את זה להם אבל ירושלים שייכת לכלל ישראל ולכן במלחמת ששת הימים, שהיה צבא ישראל בשם כלל, התקיים הפסוק "ירושלים הבנויה כעיר שחוברה לה יחדיו" - היות וזה היה בשם כלל ישראל זכינו לשיחרורה של ירושלים תוך זמן קצר יחסית בזכות האחדות.