נשאלתי לאחרונה שאלה שלא ידעתי מה לענות עליה, אשמח אם הרב יסייע בידי. נאמר לי (וכך גם נודע לי ממה שבדקתי) כי הפוסק היחידי בעניינים הקשורים לעניין מלך המשיח הוא הרמב"ם, וכי אף אחד לא חלק עליו בכך. ובפסיקתו בהלכות מלכים בפרקים האחרונים הוא מביא כי מלך המשיח הוא זה שבונה מקדש במקומו ומקבץ נדחי ישראל, וכי אין לנו כיום שום כוח ויכולת לקבוע כי אנו נמצאים באתחלתא דגאולה, מפני שכשמה כן היא- התחלת הגאולה, ולאור ההלכה מצב זה קיים רק כאשר מלכותו של מלך המשיח על מכונה ובית מקדש במקומו. בהתחשב בעובדה שהמונח גאולה יש השלכות הלכתיות ונקבע לו גדר על ידי הרמב"ם, ועל כך אין עוררין, נראה כי הביטוי אתחלתא דגאולה אכן קובע כי אנו בזמן של גאולה, ולא מתקיימים התנאים הנדרשים לכך על פי הלכה. לטענה כי הדברים הללו נסתרים מאיתנו ואין לעסוק בנושאים אלו אמרו לי כי הרמב"ם פוסק במפורש כי רק נושאים כמלחמת גוג ומגוג וגילוי אליהו הם נושאים שבהם לא נדע עד שיהיו. לכן יוצא מכך שמותר לנו ואף רצוי לעסוק בכך מפני שיש לדברים השלכות הלכתיות חמורות מאוד, כגון בניין בית מקדש וכו’, המופיע בהלכה במפורש יחד עם בוא זמן הגאולה בד בבד. אם מה אשיב לאדם שאומר לי כי אם פסק כך הרמב"ם ואף אחד לא חלק עליו, כיצד יש בידינו כוח לפסוק אחרת ולשנות הסדר? אני מאמין כי הדברים בנושא ודאי צריכים להיות ברורים כי כשם שאת כל דרכיי אני מכלכל על פי ההלכה, על אחת כמה וכמה בנושא זה. תודה לכבוד הרב, שיעלה ויצליח בזיכוי הרבים בהליכתנו לאור התורה, ושנזכה לאורו הגדול של משיח צדקנו שיאיר את דרכנו מקושיות כאלו ואחרות.

הרמב"ם בספרו פוסק בנוגע לאישיות של מלך המשיח. זה בודאי שעל פי הרמב"ם עדיין לא זיכנו שיתגלה אלינו האישיות של משיח. אולם אנו לא מדברים על כך, אנו מדברים על תקופת אתחלתא דגאולה. תקופת האתחלתא היא תקופה היסטורית שהיא קודמת לזמן ביאת האישיות של משיח צדקנו. התקופה הזאת מוזכרת בגמ' במגילה בדף יח, כשמדובר שם על סדר ברכות העמידה. הגמ' שם אומרת שחז"ל תיקנו לנו את סדר הברכות לפי סדר הגאולה. ברכת הגאולה היא הברכה השביעית. אומרים חז"ל מדוע, משום שהשנה השביעית מזכירה את תקופת המלחמות שהם קודמות לביאת משיח. על כך אומרת הגמ' מלחמות נמי אתחלתא דגאולה היא. הגמ' ממשיכה ומבארת שגם המשך סדר הברכות הם על פי סדר הגאולה. אם כן לאחר המלחמות יש עוד מספר תחנות שיש לעבור אותם עוד לפני שמגיע משיח שהוזכר בברכה החמש עשרה. אנו עוברים בתחנות שנוגעות לרפואת עם ישראל מנגעי הגלות. אנו עוברים בתחנה של ברכת הארץ. אנו עוברים בתחנה של קיבוץ גלויות. לאחר מכן יש לנו עוד תחנות. יש חזרת המשפט לעולם משפט שיעשה בין ישראל לעמים ומשפט בתוך עם ישראל. לאחר מכן יש מהפך חברתי בו הצדיקים הם תופסים את מקום הראוי להם בעולם ובתוך עם ישראל. לאחר מכן ירושלים תבנה בשלמות. רק לאחר מכן מגיעים לשלב של ביאת משיח. אנו אם כן טוענים, שאנו נמצאים בתחנות הקודמות לביאת המשיח. גם למבט הזה יש השלכות רבות בנוגע ליחס לנושאים רבים. זה משנה לנו את היחס לחשיבות מצוות ישוב הארץ. זה משנה לנו את היחס כלפי אחינו בית ישראל שלא הולכים בדרך התורה והמצוות. זה משנה לנו את היחס בנוגע למה התורה שאנו צריכים ללמוד. על כך יש להאריך, בכל אופן זהו בסיס שיטתנו.