אני בחורה מאוד שמחה, אופטימית וחברותית. הבעיה שלי זה שזה בא לידי ביטוי רק כלפי חוץ. כלומר: שכנים, חברות טובות, ואחים נשואים. אך שני אחיי הרווקים והוריי, שאיתם בעצם אני חיה, נתקלים כמעט מדי יום בהתנהגות לא נעימה מצידי כמו הסתגרות בחדר, וכעס מהיר מאוד על דברים שלא נראים לי כ"כ. אני כן משתפת אותם במרבית מה שעובר עליי. אבל עדיין, לא אידאלי. מה לעשות איתי?

שני דברים ניתן לעשות: האחד - מודעות עצמית. כאשר את מודעת להתנהגותך הדורשת שיפור - תוכלי להמנע ממנה. ככל שתהיה מודעת יותר, כלומר, תחשבי בינך לבינך אלו התנהגויות את רוצה לתקן וכיצד לפעול בשעה שאת נדחפת לעשות אותם. המוכנות למקודמת מסייעת להתמודד. אך לא די בזה. צריך גם לעבוד על תקנת המידות. זה לא משהו מיוחד דווקא אליך. כל אדם צריך לתקן ולשפר את מידותיו. ומה טוב אם תקדישי זמ ללימוד הספר מסילת ישרים המדריך את האדם כיצד לשלוט בתגובותיו ולא להיות נשלט על ידיהן.