שאל את הרב

האמונה שלנו, נכונה או לא?

undefined

הרב אוריאל טויטו

י"ד תמוז תשס"ח
שאלה
יש אתר הידוע כדתי בשם כיפה ובו פורום דתיים חילונים הפתוח לכל מי שמקלדת תחת ידו ורוצה להשתתף בויכוח או העברת דעות. בהמשך העתקתי קטע משם ואיני יודע אם לקבלו כדעה נכונה או אפשר לענות בצורה מתורבתת ולדחות הדעה הזאת. מה שמפליא אותי עוד, זה שאין שם שום דעה של רב בקטע של הויכוחים בפורום חילונים-דתיים. על כן אשמח לקרוא תגובה של רב או רבנים לקטע בהמשך. העיתון החרדי "קול העיר" מדווח שקבר שמעון הצדיק, אשר אברכים רבים היו עולים אליו לרגל, התגלה כקברו של סוס. הסוס נפטר בשנת 1999. כך גם הפך הקבר של של סית סוכיינה לקבר רחל בתו של כלבא שבוע. ואני מקשה: אם תוך שמונה שנים הפך קבר סוס לקבר קדוש, כמה זמן צריך כדי ליצור יש מאין את סיפור מעמד הר סיני? אותו דבר ביחס לקברי רחל אימנו ומערת המכפלה. כבר הוכח ע"י היסטוריונים שסיפורי אברהם לא היו ולא נבראו. מאותה סיבה גם לא הגיעו למצרים 70 נפש אלא, אולי סוחר עברי. ולא היו שם 3 מליון עבדים, גם המצרים לא ידעו עליהם. ולמצרים יש הסטוריה כתובה וארכיאולוגית כ-4000 שנה. כשהמצרים עצמם לא עלו על מליון אחד. היום הם כ-70 מליון.
תשובה
אינני מכיר את הסיפור על קבר רבי שמעון, אבל ודאי שלא משם אנו שואבים את אמונתינו. ההשוואה בין קבוצת אברכים טועה (אם הסיפור נכון - ולא כל מה שכתוב בעיתון נכון) לבין אומה שלמה מופרכת מיסודה. אולי ניתן לעבוד על קבוצת אברכים למשך שמונה שנים, אבל לא על עם שלם למשך עשרות דורות. ולמעשה לא רק עם ישראל יודע על קיומו של מעמד הר סיני, אלא האנושות כולה. הנוצרים וגם המוסלמים אינם מכחישים את העובדה הזו, והיא מופיעה בספריהם. אז מה: פתאום מתברר שכולם טיפשים ורק אנחנו אחרי 3000 שנה גילנו את האמת? נו באמת! המחקר היסטורי מתעלם במכוון ממסורת מוצקה שעוברת בין עשרות מליוני בני אדם במקומות שונים בעולם - כאילו לה אין שום ערך היסטורי. ולא בטעות. זו מגמה מכוונת של מספר היסטוריונים להשתמש בטענות כאילו מדעיות כדי להשפיע על עולם האמונה שלך ושלי. ועוד הערה: כיצד היסטריון יכול להוכיח שמישהו לא היה? היסטוריון יכול על סמך מה שמצא לתאר את מה שהיה, ולשער מה היה, אך בקשר למה שלא נמצא לו ראיות, יכול ההיסטוריון רק לומר, שעדיין לא נמצאו לו ראיות. ההנחה כי מי שלא נשתמרו עובדות ארכיאולוגיות המוכיחות את קיומו, לא היה - היא השערה של ההיסטוריון. ובהחלט יכול להיות שלא נמצאו ראיות ארכיאולוגיות מסיבה אחרת: מלחמות ועוד. אגב, גם הצגת הדעה כאילו כל ההיסטוריונים מסכימים שהממצאים הארכיאולוגיים מלמדים שלא ידוע לנו כלום על האבות ועל הגלות במצרים - אינה נכונה. היסטוריונים רבים פירסמו ממצאים, כולל פיפירוס מן התקופה המצרית המתאר בפרוטוט את עשרת המכות (פורסם בספרו של פרופ' ולקובסקי, תקופות בתוהו) המלמדים, לדעתם, על נכנות הסיפור שבתורה. ולדוגמה עיין בספרו של יצחק מייטליס, לחפור את התנ"ך - על מקרא וארכיאולוגיה. וזו לא הדוגמה היחידה. השאלה היא: האם מי שמבסס את טענותיו נגד הדת על הסתרת האמת המדעית (ולפחות את חלקה) לא חושף בזאת את כוונתו האמיתי, שאינה חיפוש האמת, אלא הצדקת עצמו בכל מחיר? עד כאן לויכוח העובדתי. אבל מצד האמת אין האמונה שלנו תלוייה בגילוייהם של הארכיאולוגים. אמונתינו מבוססת על הקשר החי שלנו עם ריבונו של עולם. על הנס והפלא המיוחדים שבקיום האומה הישראלית, שלמרות כל הנסיונות להשמידה היא חייה וקיימת - ותמשיך להתקיים. ההיסטוריה היהודית, זו שאין עליה חולק, היא תופעה על היסטורית, שמלמדת על הקשר המיוחד שלנו עם הקב"ה - שאפילו גויים רבים כבר הספיקו להבחין בו. ודי לראות את ניסים הגדולים שליוו את הקמת המדינה. חשוב לדעת את ההיסטוריה, אך חשוב מזה להעמיק ביסודות האמונה כפי שהתבארו בספרי רבותינו הגדולים, ומתוך הכרת הערך של האמונה ואת תרומתה הגדולה לחיים הפרטיים והלאומייםשלנו לדבוק בה.
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il