רציתי לדעת, מה הסברא לומר (כמו שאומר הר"ן בנדרים נב.) שקשה יותר לבטל "מין במינו" מאשר "מין בשאינו מינו"? (לכאורה אף נראה להיפך- לדבר שונה יש השפעה גדולה יותר מאשר דבר דומה)

הר"ן מסביר שהיסוד בביטול הוא שצריך להיות "עימות" בין מיעוט לרוב. במין במינו אין עימות כזה. לדוגמא: רבי יהודה סובר שמין במינו לא בטל, ולכן אם למשל התערבב ליטר של חלב מבהמה טמאה במאה ליטר של חלב מבהמה טהורה אין ביטול והכל אסור, כי מבחינה מציאותית איננו רואים מיעוט אלא הכל נראה אותו דבר. אבל מין אחד שהתערבב במין אחר אפשר לראות עימות שבו הרוב גובר על המיעוט. חכמים, לעומת זאת, סוברים שגם מין במינו בטל ברוב, כי איננו מסתכלים במציאות, שזה חלב וזה חלב ואין עימות, אלא במושגים ההלכתיים, שהרי זה נקרא איסור וזה נקרא היתר, ולכן יש עימות שבו הרוב גובר על המיעוט. אבל באמת איפה שאין עימות בכלל כולם מסכימים שאין ביטול, ולכן יש כלל ש"היתר בהיתר לא בטיל".