שאלה: קראתי לגבי הדלקת נרות שבת, שזהו מנהג שהיה לפני ימי החשמל להאיר את המקום שלא להתקל בחפצים.
בימים אלו, מה משמעות הקדושה שבהדלקת נרות? האם זהו רק מנהג או מן התורה? למה דוקא האישה צריכה להדליק, הרי האחריות לשלום בית מוטלת על שני הצדדים? האם יש חשיבות ללהבה שבנר (החסד שמעל החומר והדין) האם זה קשור גם ל"נר ה' נשמת אדם"?
תשובה: עיקר החיוב שבהדלקת הנרות היא על הבעל, אך אנו נוהגים שהאישה מדליקה בתור שלוחה של הבעל ומסבירים זאת על פי חכמת הנסתר ש "האישה כבתה אורו של עולם" (האשה הביאה את המיתה לעולם וזה גם קשור ל"נר ה' נשמת אדם") ולכן בפועל היא מדליקה נרות שבת. (וכמובן אם האשה אינה מדליקה, הבעל חייב בהדלקה).
בדורות הקודמים היו מדליקים נרות שבת ולא היה חשמל ובזמננו שיש חשמל יש שמתירים (הרב פראנק) להדליק גם על נורות חשמל.
אך אנו ממשיכים להדליק בנרות משום שכך נהגנו במשך כל הדורות. (ומי שממש רוצה יכולה לברך ולהדליק את האור).
ויש שאומרים שבימינו צריך לכוון בהדלקת הנרות גם על נורות חשמל.
גירסת הדפסה
שלח לחבר