אודה לרב אם יבהיר מהו סדר העדיפויות במעשר כספים. ככל הידוע לי: א. הורים. ב. ילדים מגיל 6. ג. אחים ואחיות. אני מכיר אחים שמרויחים יפה [עצמאים] וקובעים עיתים לתורה, ואין לי ספק שנותנים צדקה בעין יפה [כמו לארגון משניות] וכו’, ואולם לאחותם - אם ל-12 ילדים הטובעת בחובות בכל מקום לא עולה על דעתם לעזור. ובפרט בדורנו שיש ריבוי של מוסדות וארגוני צדקה שמפציצים את תיבות הדואר בעזרה לעניינם, יוצא שרבים שוכחים את הקרובים הקודמים. שמעתי מרב אחד, שיש לתת בין רבע לשליש לכל מיני מטרות צדקה, אבל את הנתח העיקרי -לפחות שני שליש לקרובי המשפחה שנזקקים. לעניות דעתי, יש לעורר את כולם שיתחילו לבדוק מה קורה עם קרוביהם, בפרט אם מדובר במשפחות ברוכות ושומרי מצוות, כי לפעמים מחמת בושה אינם מבקשים, וכך הכסף עובר לכל מיני ארגונים.

נכון הדבר שיש להקדים לתת צדקה לקרובים ואחריהם לרחוקים. ואולם יש עוד שיקולים בהעדפה אם למשל הקרובים אינם מנהלים את חייהם נכון, ותמיד הם בעלי חובות וכמה שעוזרים להם הם תמיד נשארים באותו מצב. ולעומת זה אחרים שמקבלים צדקה זה משנה את מצבם לטובה יתכן שיש להעדיף את האחרים על פני הקרובים. אך בדרך כלל יש להקדים את הקרובים על הרחוקים.