הרב נשאל (כאן בשו"ת) לגבי דמויות של חיות (דובונים, אפרוחים, חתולים וכדו’) על בגדי ילדים ומשחק עם בובות בצורת חיות. והרב ענה: "אין בזה איסור, אך זה לא ראוי. מסופר על החתם סופר, שכשהובילו אותו לחדר כיסו את פניו כדי שלא יראה דברים טמאים. זה משפיע בפנימיות על נפשו של הילד, על עדינותה ואצילותה. אך מה שטהור, כגון: אפרוחים אין בעיה". ולא הבנתי, למה שציורים של חתולים, דובונים וכדו’ ישפיעו על אצילות הנפש של הילד? א) מדובר בד"כ בציורים חמודים ולא בתמונות ממש, כך שהמרחק בין מראה בע"ח האמיתי לבין הציור הוא לא קטן. ב) הרי הילדים רואים ברחוב חתולים,כלבים, נמלים וכו’ אמיתיים - האם כל אלה משפיעים לרעה על נפשם?

א) איני בטוח בזה, באמת אצל החת"ם סופר מדובר היה בבעלי חיים טמאים ממש ולא בתמונות אלא מתוך הסברא נראה שלא רצוי שילד ידמיין דמות של דברים שאינם טהורים. ב) זה באקראי ולא משפיע.