אם תוכל להראות לי מקורות ליום הדין, ולכך שיש ביום הכיפורים חתימה בספרים ודברים הקשורים, אודה לך מאוד. תבורך מפי עליון.

התורה מדברת על יום הכיפורים כיום דין בספר ויקרא פרק ט"ז. ובפסוק ל' אומרת: "כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם מכל חטאתיכם לפני ה' תטהרו". ואומר הרמב"ם (הלכות תשובה פרק ב, הלכה ז): יום הכפורים הוא זמן תשובה לכל ליחיד ולרבים והוא קץ מחילה וסליחה לישראל, לפיכך חייבים הכל לעשות תשובה ולהתודות ביום הכפורים, ומצות וידוי יום הכפורים שיתחיל מערב היום קודם שיאכל שמא יחנק בסעודה קודם שיתודה, ואע"פ שהתודה קודם שיאכל חוזר ומתודה בלילי יום הכפורים ערבית וחוזר ומתודה בשחרית ובמוסף ובמנחה ובנעילה, והיכן מתודה יחיד אחר תפלתו, ושליח צבור באמצע תפלתו בברכה רביעית. וכן סיכמו באנציקלופדיה תלמודית (כרך כב, יום הכפורים [טור תכ]): יוה"כ נאמר בו: "כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם מכל חטאתיכם, שהיום עצמו מכפר, ואפילו בזמן הזה שאין בית המקדש קיים ואין שם קרבנות ואין שעיר-המשתלח. עבירות שיוה"כ מכפר עליהן הרי הן נמחקות לגמרי ואינן נזכרות לעולם, ולאחר שעבר יוה"כ שוב אינו צריך לנהוג בתיקוני התשובה שנאמרו לעובר עבירות אלו. וכן עבודת בית המקדש והקרבנות שמקריבים ביוה"כ, הרי אלו מכפרים. ובערך ודוי (אנציקלופדיה תלמודית כרך יא, ודוי [טור תיב]): יום הכפורים הוא זמן תשובה לכל יחיד ולרבים, והוא קץ מחילה וסליחה לישראל, לפיכך חייבים הכל לעשות תשובה ולהתודות ביום הכפורים. וכתבו גאונים שחייב כל בן ישראל להתודות ביום הכפורים, שנאמר כי ביום הזה יכפר וגו', ומצינו שכפרה זו וידוי דברים הוא, שכן שנינו וכפר בעדו ובעד ביתו, בכפרת דברים הכתוב מדבר. ווידוי זה מן התורה הוא, שאין עיצומו של יום מכפר כי אם לשבים, והוידוי היינו תשובה. וכן בארו אחרונים, שכיון שיום הכפורים הוא יום סליחה וכפרה, כמו שכתוב כי ביום הזה יכפר, לפיכך צריך כל אדם שיתודה על חטאיו, כי כך מצינו חובת וידוי בכל קרבנות הבאים לכפר, וכמו שעשה כהן גדול ביום הכפורים שהתודה בעדו ובעד כל ישראל. ויש מהראשונים שכתב שהעובר על זה ולא התודה על חטאיו ביום הכפורים, שהוא יום קבוע מעולם לסליחה ולכפרה, ביטל מצות עשה של וידוי. ויש מהראשונים שכתבו שתולדה למצות וידוי הכהן הגדול על הפר והשעיר ציוו חכמים שכל ישראל בין איש ובין אשה יתודו ביום הכפורים. עניין הספרים מופיע בגמרא (ראש השנה טז, ב) ושם מוזכר שהם נפתחים בראש השנה ודינם של הבינוניים נחתם ביום כיפור. "א"ר כרוספדאי א"ר יוחנן שלשה ספרים נפתחין בר"ה אחד של רשעים גמורין ואחד של צדיקים גמורין ואחד של בינוניים צדיקים גמורין נכתבין ונחתמין לאלתר לחיים רשעים גמורין נכתבין ונחתמין לאלתר למיתה בינוניים תלויין ועומדין מר"ה ועד יוה"כ זכו נכתבין לחיים לא זכו נכתבין למיתה א"ר אבין מאי קרא (תהלים סט, כט) ימחו מספר חיים ועם צדיקים אל יכתבו ימחו מספר זה ספרן של רשעים גמורין חיים זה ספרן של צדיקים ועם צדיקים אל יכתבו זה ספרן של בינוניים ר"נ בר יצחק אמר מהכא (שמות לב, לב) ואם אין מחני נא מספרך אשר כתבת מחני נא זה ספרן של רשעים מספרך זה ספרן של צדיקים אשר כתבת זה ספרן של בינוניים".