מה היחס של היהדות לניסים? למשל, תחית המת שעשו אליהו ואלישע הנביאים, האם זה היה תחית המת או התעלפות או שינה ליטרגית של הנערים ואין חריגה מכוחות הטבע. או המתים שהחיה יחזקאל, שאמרו שירה ומתו, האם זה היה או משל? האמונה באפשרות קיום הנס ביהדות היא הכרחית? והניסים ביציאת מיצרים, האם חייבים לקבל אותם כפשוטו - למשל הפיכת מטה לנחש?

יש דעת מיעוט בראשונים שסברו להסביר את הניסים בדרך שמכניסה גם את הניסים למסגרת הגיונית ולמסגרת חוקי הטבע. אולם לרוב הראשונים הנס הוא נס והוא מבטל את הנהגת הטבע. הנס זו עוד דרך השגחה של הקב"ה על העולם. הנהגה זו אינה כבולה לחוקי הטבע. הרמב"ם ביסוד האמונה של תחיית המתים כתב שמכאן לומדים יסוד אמונה שחייבים להאמין ביכולת האלוקית לחולל ניסים גם שלא כדרך הטבע כלל. באופן פרטני לגבי ניסים מוגדרים, לפעמים יש שמבארים את הנסים בדרך שמקטין את הנס.