לכבוד מו"ר ועטרת ראשינו הרב הגאון הרב דוב ליאור שליט"א. שאלה שנשאלה ביני לבין החברותא שלי ונפקא מינה לעניין שקרה לנו בסניף בנ"ע. ידוע לנו שהבעל מפר נדרי אשתו והאב נדרי בתו. וידוע לנו מהגמרא בקידושין שאח ואמא מחתנים את אחותם\בתה לאחר מות האבא. ומכאן שיש איזה שהוא כוח לאח ולאימא. מהו אותו כוח, דרבנן או דאורייתא? וניסינו להעמיד שאם נאמר שיש כוח לאח ולאימא, האם יהיה אפשר לומר שאח יפר נדרי אחותו (שבגרה ועדיין לא התארסה). כאשר הורים התגרשו ואח"כ הלכה האימא והתחתנה שוב לבעל אחר כשהייתה הנערה עדיין קטנה (בת 8) ולנערה אין קשר עם אביה הביולוגי מרצון ושלא מרצון. האם אחיה הגדול יוכל להפר לה נדרים או שחייבת התרת נדרים רגילה או אולי אביה החדש יוכל להפר לה או שאולי ארוסה לעתיד יוכל להפר לה "כי מת אב והתרוקנה רשות לבעל\ארוס"?

כוח הקידושין שמקדשים האמא והאח את הקטנה היתומה הוא רק מדרבנן, אבל מדאורייתא רק לאבא יש כוח לקדש את ביתו בהיותה קטנה, כלומר עד גיל 12, ומגיל זה והלאה היא כבר נקראת בוגרת ועומדת ברשות עצמה ואין לאבא סמכות לקדש. חכמים תיקנו לקטנה שאביה נפטר שאחיה הגדול או אמא יכולים להשיא אותה מדרבנן, היות ואין מי שיוכל לשמור עליה. לאבא חורג אין שום כוח בכלל על ילדה.