אנחנו לומדות חברותא של הלכה בנושאי כשרות ב"חכמת אדם" ועלו לנו מספר שאלות : א. מהי ההגדרה המדוייקת של "לח" האם זה שונה בהלכות שבת והלכות כשרות ואיפה אפשר למצוא את ההגדרה (כלל מ"ב ס’ א’) ב. בס’ ו’ מתואר מצב בו גוש בשר נופל לתוך חלב ושניהם צוננים והחלב מותר כי הבשר- הגוש- אינו מפליט לחלב- הצלול. זה לא נשמע לנו הגיוני שהחלב יהיה מותר הרי אי אפשר להדיחו וגם לא לקלפו. באותו סעיף שמנו לב להבדלה שעושים בין חלב שנפל לתוכו בשר עם בקעים לבין חלב שנפל לתוכו בשר בלי בקעים- נשמח לנסות להבין כיצד הבקעים משפיעים על החלב. ג. בס’ י’ יש הבדלה בין כלי של איסור וקליפתו לבין מין מסוים(בשר או חלב) וקליפתו- רצינו לדעת מה טעם ההבדל. תודה רבה על העזרה.

א. יש הבדל בין דין לח בבליעת איסור בשר וחלב לדיני שבת. בדין בליעה כל לחות, אפילו מועטה, זה נחשב כדבר לח שיכול להיבלע. לעומת זאת בדיני שבת צריך שיהיה הדבר הלח כדבר בעין שעומד בפני עצמו. בשבת הדיון האם התבשיל מוגדר לח או יבש. בבליעה הדיון לא לפי רוב שהרי גם טיפה של חלב יכולה לגרום איסור. ב. מדובר בסעיף במקום שהבשר הוא חתיכה אחת ואין סיבה שנפל משהו מהחתיכה לתוך החלב. אם יש חשש של נפילה ניתן לסנן. אין הבדל אם יש לבשר בקעים או שאין בדין החלב, בשניהם החלב מותר. החילוק הוא בדין הבשר האם הוא נאסר רק כדי קליפה או שנאסר כולו. ג. ההבדל בסעיף אינו בין כלי לאוכל אלא בין אם הכדי קליפה ידוע היכן הוא נמצא או שהוא נבלע ואי אפשר עתה לקלוף.