הבנתי שהרב סובר בענין שיעור כזית שהוא קטן מאוד. א. כמה השיעור? בנפח. ב. למה הרב לא חושש לספק ברכות להקל עד השיעור הרגיל (גר"ח נאה)? ג. יש יחס בן ביצה לכזית (מחלוקת האם שני או שלוש כזית בביצה). לפי הרב גם כביצה יותר קטנה? כמה היא? (נפק"מ לכמות בצק שצריך הפרשת חלה מ"ג ביצים) אשמח עם הרב ירחיב..

א. צריך לקחת זית מהזן הסורי או הנבאלי המקובלים בארץ ולבדוק את הנפח שלהם, שהוא פחות מקצה האגודל. כמובן שזהו עניין של אומדנא, כי דיני התורה ניתנו לנו לפי הנפח ולפי האומדנא. קשה לקבוע שיעור מדויק במשקל, ואפילו אי אפשר, כי לכל חומר יש משקל סגולי אחר. בכל אופן, זהו שיעור קטן מאוד. שאלו אותי פעם האם כשאוכלים וופל אחד חייבים בברכה אחרונה. השבתי שבודאי שמתחייבים כי יש בו כמה וכמה זיתים. ב. לא צריך לחשוש, כי דיני התורה ניתנו לפי המציאות שבה אנו חיים ואיננו חייבים לחפש זיתים בחפירות ארכיאולוגיות וכדומה. כתוב בתשובת הגאונים שהולכים לפי הזית המצוי בארץ ישראל, ואין ספק שגם הרמב"ם והגאונים דיברו בזית זה. אחד משרי החקלאות חיבר פעם תחקיר ובו נכתב כי יש שלושה סוגי זיתים בארץ: הזן המליסי, הזן הסורי והזן הנאבאלי. זן המנזלינו הגדול הוא יבוא, ועוד שאין בו הרבה שמן וכתוב במסכת כלים שחכמים שיערו בזית אגורי, ששמנו אגור בתוכו, ובזית זה בקושי יש שמן וודאי שלא שיערו בו. לעניין פסח ומצות, לענ"ד נראה, שבשליש מצה ואולי אפילו ברבע מצה סטנדרטית יש שיעור כזית. ג. הביצה היום, לא רק שאינה יותר קטנה אלא להיפך, הביצים הסטנדרטיות של היום גדלו, כי התרנגולות של היום מטופחות, הן גרות ב"בתי מלון" ומקבלות מים, אוכל מרוכז וחשמל. התוספות אומרים שזית הוא חצי ביצה, והיום אין דבר כזה. ברשב"א כתוב שבביצה יש 4 זיתים. חז"ל אומרים במסכת יומא שאפשר לבלוע ביצה בבת אחת. לא נראה שכיום אפילו אדם גדול ביותר יכול לבשל ביצה שלימה ולבולעה בבת אחת, אפילו בזן הקטן שתנובה לא משווקת.