מדוע יוסף ראה לנכון לחנוט את אביו, והרי מסורת היא בידינו שגופות הצדיקים (ועאכ"ו אם מדובר ביעקב אבינו ויוסף הצדיק) לא מתרקבות בקבר? ממה יוסף חשש?

יש מדרש שאומר שיוסף טעה בזה. יש שתי דעות במדרש למה נפטר יוסף לפני אחיו. אחת הדעות היא בגלל שחנט את אביו, שהיה צריך להאמין שיעקב לא יראה שום רימה ותולעה, ואכן יש על כך ביקורת של חז"ל במדרש. דעה נוספת היא שבגלל ששמע עשר פעמים את הביטוי "עבדך אבי" מפי אחיו בפרשת ויגש וסוף מקץ. בתורה מוזכר חמש פעמים בעברית המילים "עבדך אבי" מפי האחים, ויוסף שמע זאת עוד חמש פעמים מפי המתורגמן במצרית. ועל כך שואלים בעלי המוסר: הרי יוסף היה צריך לשתוק כי ניסה להביא את אביו ואחיו למצרים להשתחוות לו בכדי לקיים את חלומותיו הנבואיים ולכן לא יכול לנקוט שום צעד שיעכב את קיום הנבואה, שזה כמו נביא שכובש את נבואתו. אלא אומרים בעלי המוסר שלמרות שנאלץ לשמוע זאת והיה אנוס, היה צריך להתעלף כל פעם ששומע זאת, ושיצטרכו להעירו ולשפוך עליו מים, ולכן באים ליוסף בתביעה שעל פי דרגתו לא היה צריך להמשיך לשבת שם כרגיל. אמנם לאדם רגיל אי אפשר לבוא על כך בטענה, אבל ליוסף בגלל צדקתו ומעלתו הרוחנית היתה ממנו תביעה גדולה יותר, "וסביביו נשערה מאוד" - שחז"ל דורשים על כך הקב"ה מדקדק עם הצדיקים כחוט השערה. שהרי יוסף ידע שאביו יעקב אבינו הוא אחד מהרגלים של המרכבה העליונה ואיך יכל לשמוע כזה ביטוי - "עבדך" ולהמשיך לשבת, ולכן נתקצרו ימיו לפי הדעה השניה.