שאלתי מחברי חפץ. לאחר שסיימתי את השימוש בו, התקשרתי אליו ואמרתי לו שאני מחזיר אותו לאותו המקום והוא ביקש ממני שאשמור אותו אצלי עד שאחזור (למרות שהייתי יכול להחזיר את החפץ לרשותו). מה הדין אם נגנב החפץ? מה הדין אם נגנב החפץ ולא יכולתי להחזיר את החפץ לרשותו ובגלל זה השארתיו אצלי?

במקרה השני, בו השואל לא יכל להשיב החפץ לרשות המשאיל, צריך לבחון אם השאלה הייתה לזמן (או לפרק זמן מוגדר, כגון: שבוע, או עד שיקרה דבר מוגדר, כגון: שיסיים לבצע פעולה כלשהי). אזי, אם עבר הזמן, קי"ל כדעה בגמ' שהוא הופך לשומר שכר וחייב בגניבה ואבידה ופטור באונסין. ואם לא תם זמן השאלה או שלא היה זמן מוגדר וממילא הוא שואל עד שישיב החפץ הרי הוא חייב אף באונסין ופטור רק במתה מחמת מלאכה. במקרה הראשון, בו רצה להשיב החפץ, זהו מקרה מעניין שיש לדון בו ויש בזה דעות שונות בין ת"ח בדורנו. יסוד הדברים כפי שהובא לעיל ששואל בתום זמן שאלתו הופך לשומר שכר ונפטר מאונסים. טעם הדבר מפורש בגמ' (ב"מ פ.) שבהנאה שהיתה לו בשאילה הופך להיות שומר שכר לאחר הזמן. לאור זאת יש לבחון האם במקרה שלך עדיין נאמר שזה המשך השאלה ובהנאה שהשאילו לו הסכים אח"כ לשמור למשאיל ולכן עדיין נאמר שהוא שומר שכר וחייב בגניבה ואבידה, או שנאמר שיש כאן בעצם שמירה מחודשת שהרי הוא מבחינתו סיים והמשאיל לא רוצה החפץ ולכן הוא הופך לשומר חינם ופטור מגניבה. אחת הסוגיות החשובות לדיון זה היא הסוגיא ב"מ שם שאומן שעשה למישהו עבודה (ובאופן בסיסי נחשב לשומר שכר) וסיים עבודתו והודיע לבעל החפץ "טול את שלך והבא מעות" הרי הוא שומר חינם. וצריך לבחון האם הוא רק יורד דרגה משומר שכר לחינם וא"כ שואל יהפוך לשומר שכר, או שנאמר שתמיד אדם שרצה להשיב החפץ והבעלים לא רצה עדיין לקחת סיים שמירתו ומתחיל שמירה מחודשת של שומר חינם. ועיי' בפתחי חושן שערך בזה מערכה. למעשה, מן הגר"א בסימן שמ"ד ס"ק ז' והשו"ע ופת"ש בסימן שמ"ג סעיף א' נראה שהחליטו שהוא נעשה שומר חינם. הרב ישראל גנץ