מדוע בימינו, שאנחנו כבר נמצאים בארץ ישראל, אנחנו אומרים תפילות שה’ יוליך אותנו לארץ, לדוגמא: בברכת המזון:" הרחמן... יוליכנו קוממיות לארצנו"? (אני מבין את סיבתה של ברכת קבוץ גלויות בתפילת שמונה עשרה אבל את שאר הדברים איני מבין)

תסתכל במחזור של יום הכיפורים ותראה שאפילו כשבית המקדש היה היו מתפללים "תוליכנו קומימיות לארצנו". גם כשעם ישראל נמצא בארץ עם ישראל יכול להיות עם בינוני בעוצמתו. אולם בעצם עם ישראל צריך להיות מעצמה בין לאומית כמו בזמן שלמה המלך. אנו צריכים להיות מרכז העולם. המקום ממנו יוצאת הוראה ותורה לכל העולם. כל עוד שלא מגיעים למצב זה אנו צריכים להמשיך להתפלל על השלמת הגאולה של עם ישראל וגאולת העולם.