אדם שראה חבירו מברך בלחש ולא שמע ברכתו, ורואה שעובר לעשיה, האם עונה אמן מהבנת העניין או חייב לשמוע?

עונה אמן. בסוכה דף נא ע"ב מסופר על בית הכנסת הגדול באלכסנדריא שלא יכלו לשמוע את החזן ולכן היה החזן מניף בסודר וכך כולם ידעו מתי לענות אמן, ונתקשו הראשונים מדוע אין בכך בעיה של אמן יתומה. הרמב"ם, רבנו יונה ורבנו נסים תירצו שהבעיה באמן יתומה היא רק בברכה שאדם צריך לצאת בה ידי חובה, שאז אינו יכול לצאת כאשר אינו שומע את הברכה, אך בברכה שאינו חייב לצאת בה ידי חובה אין בעיה, וכן פסק השו"ע בסימן קכד סעיף ח. לעומת זאת, רש"י ור"י תירצו שהבעיה היא במקרה שאינו יודע איזו ברכה בירך המברך, אך כשיודע בדיוק איזו ברכה בירך אין בעיה מצד אמן יתומה, וכן פסק הרמ"א. במקרה שלנו גם אין השומע חייב בברכה וגם יודע באיזו ברכה מדובר ולכן לדעת כולם יש לענות אמן. הרב יאיר וסרטיל