ידוע לי שבקריאת שמע יש להגיד כל מילה בנפרד, למשל "בכל לבבך" שהמילים לא יתחברו להיות בכלבבך. האם זה נכון? האם יש לנהוג כך גם בשאר קטעי התפילה, כגון: ברכות השחר, פסוקי דזמרה, סיום התפילה, הלל או כל קטע אחר שבתפילה? ומה עם ברכות שאומרים במשך כל היום (ברכות הנהנין)? לדוגמא, בברכות התורה יש "ונתן לנו את תורתו", ואם לא מפרידים זה יכול להישמע אתורתו. בברכות אומרים, במיצוותיו וציוונו וזה יכול להשמע במצוותיוציוונו. האם צריך להפריד גם באותיות שנשמעות דומות כגות ת’-ד’ וכו’... אני מפרידה בין האותיות ולוקח לי הרבה זמן להתפלל, ובגלל שאני רוצה להגיד את המילים כראוי אני לא מתכוונת במה שאני אומרת. מה לעשות?

לכתחילה ראוי להקפיד בכל התפילה, אולם עיקר הקפידה היא בקריאת שמע כיוון שהיא מדאורייתא וכל מילה מעכבת.