שלום וברכה, בני לקראת בר מצוה והוא מאד רוצה שאקנה לו טלית גדול, ואני מתלבט בדבר כיון שאנחנו אשכנזים, ומנהג בני אשכנז שלא לקנות טלית עד החתונה, מה דעת הרב בעניין?

שלום רב לשואל היקר ! המנהג הרווח בקרב בני אשכנז, שרווק לא מתעטף בטלית לפני החתונה, ולכן על כל בן לנהוג כמנהג אביו. אולם כיון שיש מפוסקי אשכנז שתמהו על מנהג זה, וכמו כן יש כמה קהילות שהרווקים שם נוהגים להתעטף בטלית גדול, ואף בקרב אלו שאינם מתעטפים, ביום כיפור וימים נוראים נהגו כן להתעטף. לכן רווק שחשקה נפשו להתעטף בטלית גדול והאב אינו מקפיד על כך, רשאי להתעטף בטלית גדול בשעת התפילה. חשוב להדגיש שצריך לבחון את העניין מבחינה חינוכית, האם הבן אכן רוצה בדבר ומעוניין להתמיד בכך, כדי שלא יהיה מצב שלאחר זמן הוא ישנה שוב את דעתו והורדת הטלית תסמן עבורו ירידה ברוחניות. מקורות: כתב רבי יעקב הלוי מולין (מהרי"ל, בדרשות הלכות נישואין י', הובא בבאר היטב י"ז סק"ד), שנוהגים שאין מתעטפים בציצית לפני החתונה, וסמכו את זה על הפסוק "גדילים תעשה לך", ומיד לאחר מכן כתוב "כי יקח איש אשה". ותמה על כך בספר שיורי כנסת הגדולה (שם וכן במ"ב י"ז סק"י): "הוא דבר תמוה, דעד שלא יישא אשה יהיה יושב ובטל ממצות ציצית". וכתבו האחרונים (היעב"ץ במור וקציעה, שו"ת ארץ צבי ח"ב ג', ועוד) ליישב שודאי שאין כוונת המהרי"ל לפטור את הרווק לגמרי ממצות ציצית, אלא כוונתו לטלית גדול בלבד. בשו"ת דברי יציב (או"ח מ"ד) הקשה מדוע אכן אין נוהגים ללבוש טלית גדול לפני החתונה, ומביא לכך ג' תירוצים, א. שאדם שאין לו אשה שרוי בלא תורה, לכן חסרון מציצית השקולה כנגד כל מצוות התורה מרמז על כך. ב. כיוון שמבואר בגמ' בקידושין, שבן עשרים שלא נשא אישה כל ימיו בעבירה, לכן לא נותנים לו לקיים מצוות ציצית בשלמות עד שיישא אישה. ג. כיוון שכתוב בגמ' במנחות (מג:) ש"כל הזריז במצוה זו זוכה ומקבל פני שכינה", ובגמ' בסוטה אמר רבי עקיבא "איש ואישה זכו שכינה ביניהם", על כן לא נותנים לו ללבוש ציצית שמביאתו לקבלת פני השכינה,כדי לרמוז לו שיישא אישה שאז דווקא שכינה ביניהם, וגם כדי לבייש את מי שאין לו שיזדרז וישא אישה. עכ"ד. וראה בפסק"ת (ח' אות י') שמנהג זה נתפשט בעיקר במדינות פולין וליטא ובמקצת שאר מדינות אירופה, ע"פ גדולי ישראל שסמכו על דברי המג"א (ח' סק"ג) לפטור בחור מטלית, ומקצתן אף הוסיפו טעמים לשבח ע"פ תורת הקבלה (יעויין בבני יששכר מאמר תשרי י"ג ב'). אך בכמה ממדינות אירופה וכן בכל קהילות הספרדים מתעטפים הבחורים בטלית, ואף הילדים שהגיעו לחינוך, וכסתימת כל הראשונים והפוסקים שלא חילקו בכך, וכדי לא לאבד מצווה יקרה וחשובה זו מלעשותה בשלמות. מתוך הדברים, נראה שאין מדובר פה במנהג קבוע ממש ושיש איסור חמור לעובר אליו, ויתרה מכך בשו"ת לבושי מרדכי (תניינא או"חב') כתב שרק בדורות הראשונים שהיו מתחתנים בגיל מוקדם, ארבע עשרה וחמש עשרה ואף קודם לכן, אז הסכימו לנהוג להמתין מלהתעטף, ולא נכון המנהג בזמן הזה שנושאים נשים בגיל שמונה עשרה, עשרים, ועוד כתב שאצל הגאון המהר"ם א"ש זצ"ל גם הבחורים מתעטפים בטלית על ראשיהם. גם מרן החת"ס (הובא בספר אלף כתב ח"ב תקמ"א) הקפיד שבחורים יתעטפו בטלית בשעת התפילה. וכן היתה דעתו של הגרי"ד סולוביצ'יק (פניני הרב עמ' כ"ב) שגם רווק מבני אשכנז צריך ללבוש טלית גדול, אלא אם כן מנהג אבותיו שרווק לא ילבש, ומסופר (שם עמ' קל"ג) שאחד מתלמידיו נסע אל בית מדרשו לשהות שם ביום הכיפורים, ואף שלא היה נשוי והיה ברור שמנהג משפחתו שלא ללבוש טלית כל השנה, מסר לו הגרי"ד טלית מהקהל בערב יום כיפור, ואמר לו שמה שנהגו ללבוש טלית ביום כיפור הוא דין מיוחד בפני עצמו מפני אמירת הסליחות, שנתעטף הקב"ה כשליח ציבור. ע"כ. וכן נוהגים רווקים רבים מבני אשכנז ביום כיפור וימים נוראים להתעטף בטלית גדול, ואף הדבר מסייע יותר לכוונת הלב ביישוב הדעת ובלי הפרעה חיצונית. בשו"ת עשה לך רב (ג' א') כתב שרווק שחשקה נפשו להתעטף בטלית גדול, אף על פי שלא נהגו כן אבותיו, רשאי לשנות ממנהגם, ותבוא עליו ברכה. וכן נראה למעשה ע"פ מה שכתבנו לעיל. ויש להוסיף נקודה חשובה שאמר לי רה"י הרב זלמן מלמד שליט"א, שאין מדובר בנידוננו בשאלה הלכתית אלא בעיקר בשאלה חינוכית, שהאב צריך לבחון האם הבן יהיה יציב ברצון זה לאורך זמן, ורק אז הטלית תבוא כתוספת מצוה בעת התפילה וכו', אולם אם אין הבן חזק בדעתו, ולאחר כמה ימים הוא עלול לחזור בו, והורדת הציצית תסמן חלילה מפנה של ירידה ברמה הרוחנית וכו', אז במצב כזה טוב שלא לשנות מהמנהג ושב ואל תעשה עדיף. שנזכה לקיים את כל מצוות ה' בשלימות ! בברכה נאמנה,