שאל את הרב
  • משפחה, ציבור וחברה
  • דיני ממונות וצדקה
  • שכירות, קנייה ומכירה
קטגוריה משנית
undefined
שאלה
קופאית טעתה וגבתה ממני תשלום נמוך (בחשבונית נרשם בטעות משקל 1 ק"ג והסחורה שקלה 5 ק"ג). האם אני מחוייב לשוב לאותו מקום ולשלם ההפרש או שמותר לי לחשוב שה’ זיכה אותי כי ראוי אני לזה וכי ראה שמרובים צרכיי ומעט דחוק אני?
תשובה
ירבו כמותך בישראל שאתה עירני לדבר וירא מגזל האחר. אתה מחויב להחזיר את הכסף לבעלים של החנות. וה' זיכה אותך במצווה גדולה של השבת אבידה. לגבי אופן ההשבה: אם החנות נמצאת באותו עיר שלך אתה מחויב להגיע לחנות ולהשיב את הכסף.אומנם אם אתה בעיר אחרת אזי במידה ואתה מגיע לאזור החנות אתה צריך להשיב את הכסף לחנות. ובמידה ואתה אינך מגיע כלל לאזור החנות אתה צריך לפחות להודיע לחנות על כך, ולסכם איתם על אופן ההשבה. אם ירצו בדואר תוכל להוריד את סכום המעטפה והבול מעצם הסכום שאינך מחויב להפסיד ממון בשל כך. ובכל אופן אתה צריך לדאוג לכך שהכסף יגיע לחנות באיזה אופן שהוא, אומנם אין עליך להפסיד ולהוציא כסף במיוחד לשם כך. הרחבה: אדם שנתן כסף בטעות חייב המקבל להחזיר לו. הדבר נלמד מגמ' במסכת בבא מציעא דף סג עמוד ב ונפסק בשו"ע ס' רלב' ס"ב במקרה שלנו מדובר שנתנו סחורה בטעות מבלי לגבות עליה תשלום והוא אותו דין. החזרת ממון בטעות נדון כהשבת אבידה כך הרמב"ם [גזלה ואבדה יא,ד] מתבטא לגבי גוי שנתן כסף בטעות: טעות הגוי כאבידתו ומותרת.כלומר הדיון בקבל כסף בטעות הוא עניין השבת אבידה . לעניין טרחה בהשבת אבידה האם היא רק בחינם או שצריך להוציא ממון. מבואר בסי' רסה בחו"מ שהרואה אבידה צריך להחזירה בחינם היינו שאינו צריך להפסיד ממון עליה. אבל צריך לטרוח בכל כוחו. אדם אינו מחוייב להוציא ממון על השבת אבידה. הדבר מוכח מגמ' במסכת סנהדרין משנה. ואלו הן שמצילין אותן בנפשן: הרודף אחר חבירו להרגו ... ובגמ' ת"ל לא תעמוד על דם רעך והא מהכא נפקא? מהתם נפקא: אבדת גופו מניין - תלמוד לומר והשבתו לו! - אי מהתם הוה אמינא: הני מילי - בנפשיה, אבל מיטרח ומיגר אגורי - אימא לא, קא משמע לן. כלומר הגמ' לומדת מהפס' והשבות לו באבידה שאין צורך להוציא ממון על ההשבה. אבל על הצלת נפשות מוציאים ממון מהפס לא תעמוד על דם רעך. יש עוד לעיין אם אדם הודיע למאבד שהאבידה אצלו האם עדיין מוטל עליו חובת השבת אבידה או שכעת הוא כבר כמו פקדון בידו ועל הבעלים לבוא ולקחת? לפי הרמב"ן על התורה [דברים כב,ב] שמפרש את הפס' אם לא קרוב אחיך אליך ולא ידעתו היינו שאינו בארץ שלו משמע שאדם מחוייב להשיב את האבידה כל עוד הוא באותו ארץ של המאבד בגלל שהוא יודע מי המאבד.( אומנם כאמור אינו חייב להפסיד בשל כך ממון כאמור) אומנם יש לציין שאם ידעת על הטעות בעת אשר היית במקום ונסעת לביתך ולא הלכת להודיע על כך, אזי יש בזה דין גזל שעל אדם יש חיוב להחזירו עפ"י הש"ך שזהו מקום קבוע ואתה יודע את מקומו לכן אתה מחוייב להשיבו למקומו אבל אם גילית את הדבר רק לאחר שבאת אל מקומך אזי יש לזה דין אבידה ואתה רק מחוייב להודיע לבעלים ולטרוח בגוף אבל לא בממון כדי להשיב את הכסף. הרב אבישי חבר טוב
לחץ כאן לשליחת שאלה בהמשך לשאלה זו
שאלות פופולריות
שאלות פופולריות
שאלות חדשות
שאלות חדשות
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il