רציתי להתייעץ איתך בנושא מסויים שמציק לי ואיני יודעת מה לעשות. אציג בפני הרב את הבעיה: לאחותי יש חבר. לפני שהתחזקתי יותר בנושא של צניעות (לדבר עם בנים) הייתי מדברת איתו חופשי, כי חשבתי שמותר לדבר כי הוא חלק מהמשפחה אבל לאחר בירורים ולמידה הבנתי כי אסור לי לדבר איתו מטעמי צניעות. איני מדברת איתו פרט לאמירת שלום (שלפעמים נאמר), ולפי עניות דעתי החבר של אחותי נפגע מזה כי איך שהמצב היה לפני ואיך שהמצב כיום הוא שמיים וארץ בגלל ההלכה. הוא יודע שהתחזקתי מאוד אבל איני יודעת אם הוא יודע מדוע כבר הפסקנו לדבר. לכן שאלתי היא, האם עלי לשוחח כך עם אחותי ולהסביר לה את העניין ושתעביר לו את הדברים מה הרב מציע לעשות? כי אני מרגישה שנכון שעלינו לקיים את ההלכה אך להשתדל לפעול בחכמה בלי לפגוע באחר. לכן אבקש מהרב לתת לי עצה מה עלי לעשות, גם לזכות לקיים את ההלכה בלי לפגוע בסובבים אשר לפי עניות דעתי לא מבינים מדוע לפעמים בנ"א נוהג בצורה כזאת. אציין שהוא בן אדם דתי מאוד אבל אולי בעניין הזה אולי לא יודע שכך צריך לנהוג. עם בנות אחרות הוא לא מדבר בכלל, אציין זאת לשבחו. אבל מבירור ומשיחותינו פעם הוא רואה אותנו בתור אחיות ולכן הוא מדבר איתנו ולכן אני דנה אותו לכף זכות כי ההלכה אינה מציגה את הדברים בצורה הזאת. לכן אבקש מכבוד הרב עצה ודרך נכונה כיצד לפעול.

את נתת לעצמך את העצה הנכונה. להסביר לו באופן ישיר או דרך אחותך את הסיבה לכך שאת ממעטת לדבר עימו. יש להאיר שאין איסור לדבר מעט. כל האיסור לדבר סתם דברים שיש בהם קלות ראש וסתם כיף. דיבורים עניניים שנוגעים להתנהלות נורמאלית בתוך המשפחה לא נאסרו.