כיסוי ראש לגרושה

אמי גרושה כ- 4 שנים אחרי 20 שנות עגינות מצד הבעל - אשר סירב בעקביות לתת לה גט. היא כבת 50 ולכן שאלת מציאת זיווג שני לא תקף כאן כ"כ. אימי טוענת, כי אחרי הסבל שהיא עברה היא איננה מוכנה ללכת עם כיסוי ראש בגלל הסיבה שהיא רואה עדיין כאילו בעלה ממשיך להתעמר בה למרות שהיא גרושה - שהרי כפועל יוצא מכך שהייתה נשואה היא חייבת בכיסוי ראש. אימי מעולם לא הלכה עם כיסוי ראש, גם בתקופת נישואיה (חוסר ידיעה), ועכשיו אחרי 25 שנים מתווסף גם קושי ההסתגלות בגילה למשהו חדש שאף פעם לא עשתה. למרבה האירוניה היא צריכה לעשות זאת דווקא כשהיא גרושה. האם יש מקום להקל לה ללכת בלי כיסוי לאור הסבל שהיא עברה (בתפילות ובברכות היא כן שמה כיסוי ראש)?

יש לבאר לה שאילו לא היו לה ילדים, הרי שרק מפני שהיתה נשואה היא צריכה לכסות את הראש, אבל כיוון שיש לה ב"ה ילדים, הרי שעיקר מה שהיא תכסה את ראשה מפני שהיא אמא, שזה כבר הרבה יותר מלהיות נשואה בלא ילדים. אמנם אין ללחוץ עליה לכסות את ראשה, הואיל וגם לפני כן לא הלכה עם כיסוי ראש. אלא תתרגל קודם לקיים את כל שאר המצוות. ומתוך כך תגיע בעצמה לכך שתרצה לכסות את ראשה.