האם אדם שאמר לשם יחוד לפני הנחת תפילין נחשב לו שכבר כיוון את הכוונות שצריך לכוון בהנחת התפילין או שצריך גם לכוון אותן בזמן ההנחה או אחריה? אם כן, אפילו אם אמר את נוסח הלשם יחוד כשבאותו זמן חשב על דברים אחרים עדיין נחשב שכבר כיוון את הכוונות שצריך לכוון בהנחת התפילין? בבקשה להתייחס לכל פרט בשאלה-לא לענות תשובה כללית אלא תשובה מתאימה לכל שאלה כאן.

ההנחה נגררת אחרי מה שאמר קודם ולכן אם התכוון למה שאמר זה מועיל גם להנחה, אולם אם לא התכוון כשאמר את הדברים אז זה לא נחשב שום דבר.