נשאלתי ע"י תלמיד בכיתה (כיתה ב’) כך: כתוב "ויאהב יצחק את עשו כי ציד בפיו". צייד: פירושו שצד את אביו בפיו, כגון בשאלה: "כיצד מעשרים את התבן?". שהרי ידוע שאין צורך לעשר את התבן. אם כן, למה אצל חמורו של רבי פנחס בן יאיר, נאמר שם שלא היה אוכל, כי אם תבן מעושר בלבד? כלומר, יש מקום להבין מזאת, שתבן כן חייב במעשר?!

כפי הנראה נתנו לפני חמורו של רפב"י שעורים עם גרגירי שעורה, שאותם צריכים לעשר. ואולי היה זה אוכל שיועד לאדם והתחייב במעשרות, ואח"כ כשקצת התקלקל נתנוהו לפני החמור.