שלום לכב’ הרב, שאלה זו היא דיון בשיטת ערוה"ש, וייתכן שאולי כדאי לא לפרסמה כיוון שלמעשה החמירו יותר משיטתו, וכמ"ב. באו"ח של"ח ישנה מחלוקת מ"א וט"ז בפרוכת שיש בה פעמונים אם מותר לפותחה משום השמעת קול. המ"ב מקל רק במקומות שנהגו היתר, אבל מחמיר לכתחילה. ברם ערוה"ש הקל ולא חשש לדעת הט"ז וכתב שלפי זה יש להקל לפתוח דלת שיש לה פעמון או אפילו למשוך בחוט ברזל שיש בו פעמון וכדעת המ"א. המ"ב החמיר לפחות במשיכת חוט שהרי יש דין של כלי שמיוחד לשיר, וגם מתכוון לדעתו לשיר (והביא א"ר ופמ"ג). השאלה היא על ערוה"ש: לאחר כמה סעיפים, גם ערוה"ש מביא בעצמו את דין כלי המיוחד לשיר. אמנם הוא חלק על הב"י שסבר שטעמא משום שמא יתכוון לשיר, וסבר שהאיסור רק משום עובדין דחול. אבל - בשלמא להתיר להיכנס בדלת שיש בה פעמון, הוא ממש כמו דין המ"א בפרוכת עם פעמונים. אבל למשוך בחוט עם פעמון - מדוע ערוה"ש לא החמיר בזה משום כלי המיוחד לשיר? כיצד ייתכן שלדעת ערוה"ש לדפוק על דלת בטבעת המיוחדת לכך, אסור, ואלו למשוך בחוט עם פעמון- מותר? תודה רבה

השאלה אכן יפה אולם מתוך דקדוק בדברים עולה שאין כאן סתירה. בסעיף של משיכה בחוט הפעמון ערוך השולחן דן בדעתו של השולחן ערוך, ולפי שיטתו. בסעיף של הדלת, ערוך השולחן דן לפי שיטת הרמ"א. אם כן, אין סתירה בדברי ערוך השולחן. מתוך הסבר שיטתם משמע שערוך השולחן חולק על המשנה ברורה בטעם האיסור ולכן יש ביניהם נפקא מינה להלכה.