האם יש בעיה שנשים מתפללות שחרית, מנחה וערבית, כי זה מצווה שהזמן גרמא? ואם אין בעיה, אז למה שלא תהיה לנשים בעיה ללבוש ציצית ולהניח תפילין?

המשנה במסכת ברכות (כ, ב) אומרת, שנשים ועבדים וקטנים פטורין מקריאת שמע ומן התפילין, וחייבין בתפילה ובמזוזה ובברכת המזון. ומסבירה הגמרא את הטעם שחייבים בתפילה: "חייבין בתפלה - דרחמי נינהו. - מהו דתימא: הואיל וכתיב בה (תהלים נ"ה) 'ערב ובקר וצהרים', כמצות עשה שהזמן גרמא דמי - קמשמע לן". ומסביר רש"י, שתפילה היא מדרבנן והם תיקנו גם לנשים בשביל שיבקשו על עצמן את הבקשות שבתפילה. וכשיטתו סובר גם הרמב"ן, והדברים מורחבים במשנה ברורה סימן קו, ס"ק ד. לשיטה זו על הנשים להתפלל שחרית ומנחה. לדעת הרמב"ם, תפילה אחת ביום היא מהתורה ואין חיוב מתי להתפלל ולכן אין זו מצוות עשה שהזמן גרמא ונשים חייבות בה כגברים. וכך סובר גם הרי"ף וכך פוסק השולחן ערוך (שם). לשיטתם, גירסת הגמרא היא ללא המילים "דרחמי נינהו". יוצא, שלכל השיטות נשים חייבות לפחות בתפילה אחת ביום. תפילין הם מצוות שהזמן גרמא ונשים פטורות ממנה. ואמנם נהגו הנשים לקיים גם מצוות שהזמן גרמא (ויש מחלוקת האם מברכות או לא) אבל לגבי תפילין כתב השולחן ערוך (אורח חיים, לח, ג) שנשים פטורות משום שהם מצוות עשה שהזמן גרמא. והוסיף הרמ"א, שאם רצו להניח מוחין בידן. והדבר מקובל על כל הפוסקין ואף יש בזה טעם על פי פנימיות התורה (והדבר נוגע גם לציצית). ואמנם היו נשים, כמיכל בת שאול, שהיו מניחות תפילין (ירושלמי עירובין, פרק י) אבל הגמרא אומרת שמיחו בה. ואף לשיטה שלא מיחו בה יש מפרשים שהסיבה היא מאחר והייתה בת מלך וגם ידועה בחסידותה. לגבי ציצית, כתב השולחן ערוך (סימן יז, ב) שנשים פטורות משום שזה מצוות עשה שהזמן גרמא. וכתב הרמ"א, שאם רוצות יכולות ללבוש ואף לברך (כמנהג האשכנזים) אולם מאחר וזה נראה כיוהרא רואי שלא ילבשו. הסיבה שזה נראה כיוהרא היא מאחר וציצית אינה חובת האדם (שלא כמו לולב שכל גבר חייב במצווה ונשים יכולות גם ליטול) אלא רק אם לובש בגד של ארבע כנפות, ואם האישה בכוונה מחייבת את עצמה אז יש פה יוהרא וגאווה. ובמיוחד היום, שהנשים הרוצות להניח ציצית ותפילין אינן רוצות לנהוג על פי הדרכת גדולי הדור אלא לחדש לעצמן הלכות. לשיעור בנושא חיוב תפילה לנשים לחץ כאן. לשיעור ובו דיני הנחת תפילין לנשים לחץ כאן.