אנחנו נשואים טריים, בעלי עובד בעבודה בתחום הנפש אשר מצריכה עבודה בצוות עם רוב מוחלט של נשים. לעיתים קרובות העבודה מצריכה ימי עיון וסדנאות אשר משמעותם - אינטראקציה פחות עניינית וחשיפה אישית יותר עם נשים אשר מעיקה עליי. אני סומכת על נאמנותו אך לא מצליחה להשתחרר מהקושי שכרוך בידיעה כי הוא מבלה שעות ארוכות באופן הזה עם בנות המין השני. אודה לך כבוד הרב על עצה שתוכל לכוון אותנו בדרכנו הראשונית המשותפת. חשוב לציין, כי דיברנו על כך רבות והתקשורת טובה ברוך ה´, אך התחושות והרגשות שאני חווה עדיין קיימים.

העיקרון הוא, שקשר על בסיס אישי ועל התעניינות אישית של בעלך עם נשים אחרות צריך להיות מחוץ לתחום. הקשר עם נשים צריך להיות ענייני וקר. רק איתך הקשר צריך להיות אישי וחם. אם כך בעלך מספר לך שהדברים קורים אזי את יכולה להיות רגועה ושמחה. אולם אם החולשות והתרבות המערבית נדבקו בכםי אזי אני באמת ממליץ שבעלך יחפש מקום שיש שם פחות צורך לקשר עם נשים. הדבר לא צריך לעשות ביום אחד אולם הכיוון צריך להיות שלא להיות במקום שמעורר קשר אישי וחם בין איש לנשים אחרות. בנוגע לסיפור סודות אישיים - גם זאת צריך להיות לפי מה שמתאים לך. אם יש דברים שאת מרגישה שזה פוגע באינטימיות שיש בינך לבין בעלך, אזי אין לו לגלות סודות אלו. חלק מבנין הבית הוא שמירת הסודות הביתיים רק בתוך הבית. נכון שלצורך טיפול וכד' מותר לספר סודות אולם רק בהסכמת שני בני הזוג, ורק כשזה מתיישב על הרגש. את תסכמי עם בעלך איזה סוג דברים מפריעים לך אם הוא חושף אותם והוא יענה לבקשתך מה ישאר כסוד ללא חשיפה.