קראתי בספר מסויים שאדם שמקפיד על הסובבים אותו - גם משמים יקפידו איתו וינהגו עימו במידת הדין. א) האם אכן כך הדבר? ב) מה יעשה אדם שמטבעו הוא קפדן, וגם לעצמו הוא לא מוותר, ויש לו דרישות גבוהות ממנו? ג) האם עליו לוותר על מידת הקפדנות אלה הוא נוטה מגיל קטן?

א. כך חז"ל אומרים. ב. אדם יתפתח במידותיו וכלפי אחרים יטה לצד חסד. גם כלפי עצמו ילמד לנטות לצד החסד. אין זאת אומרת שהוא יוותר ולא יהיה לו שאיפות גדולות. מידת הדין נוגעת בעיקר בהתעסקות בעולם הפרטי בעולם המעשי. אדם צריך להחשף לעולם הרוחני יותר, לעולם המופשט יותר, לעולם שבו המציאות מתוקנת יותר, למקום שיש המתקת הדינים. אדם ששייך לעולם רוחני ופנימי לא יהיה במידת הדין התקיף. האור של העולם הרוחני המתוק יקרין גם על המציאות שלו בעולם המעשי והפרטני שלנו.