1. מותר לומר "מודה אני" לפני שנטל ידיו, כי אין בזה שם ה’. אם הגוף אינו נקי, האם מותר לומר "מודה אני"? 2. מי שגופו אינו נקי, האם מותר לומר "ברוך המבדיל" במוצאי שבת כדי שיוכל להתקלח במים חמים? האם יש דרך להוציא את השבת אם לא אמר "ברוך המבדיל" ולא אמר "אתה חוננתנו"? 3. מי שגופו אינו נקי ואינו יכול לברך, האם אסור לו לאכול או שמותר לו לאכול בלי ברכה? האם מותר לו לאכול לחם ולהפסיד ברכת המזון שהיא דאורייתא? האם בשבת מותר לו לאכול ללא קידוש? האם יכול לענות אמן לקידוש שאומר חברו? 4. אם יש לו מים אבל מצטער להתרחץ בגלל שהמים קרים או בגלל שצריך לחכות שהמקלחת תתפנה, האם חייב להתרחץ כדי שיוכל לברך על המאכל או שמותר לו לאכול בלי ברכה למרות שהיה יכול להתנקות ולברך?

1. כן, מודה אני אומרים מיד שקמים לפני שנוטלים ידיים ומתפנים. 2. אפשר לומר מאחר ואין בזה שם ה'. לא כל לכלוך על הגוף אוסר לומר דברים שבקדושה. 3. אין כמעט מציאות של גוף שלא נקי אף פעם בכדי לברך. ניתן ללכת להתפנות ולהתנקות ולברך לפני ששוב יש בעיה, וכך עושה מי שמשלשל. אם יש בעיה רפואית מתמשכת יש לברר לגופו של עניין. 4. לגוף נקי לא חייבים להתקלח. אפשר לנקות גם בדרכים אחרות. עיקר גוף נקי הוא לעניין אם צריכים לשירותים. שאר דברים לא בהכרח מעכבים תפילה וברכות.