שלום הרב, ברצוני לשאול מספר שאלות הנוגעות לגיוס בנות לחיל מודיעין. ראשית, אני חושבת שיש להפריד בין חיל המודיעין לשאר התפקידים בצה"ל, שכן ידוע שמדינת ישראל מצויה במצב בטחוני לא יציב, ושחיל המודיעין מספק מידע חיוני והכרחי לביטחון המדינה. אין במצבה הבטחוני של מדינת ישראל משום מלחמת מצווה? בה כלה יוצאת מחופתה? שנית, בימינו מתפתחות מסגרות המאפשרות לבנות להתגייס לצבא לתפקידים מסויימים, לאחר לימוד מעמיק של שנה במדרשה, ולאחר לימוד על הבעיות הטכניות, בעיות הצניעות וכו’ היכולות להיווצר בצבא, ועל הדרך הנכונה להתמודד איתן. לא רק שגרעין זה מכין את הבנות בצורה הטובה ביותר להתמודדיות בהן עלולות הבנות להתקל, אלא גם מסייע לבנות במשך כל שירותם : הבנות מתגייסות בקבוצות מה שמקל על ההתמודדיות, הבנות זכאיות לבלות חגים יהודיים משמעותיים (כגון יו"כ, ר"ה ועוד) בביתן, והבנות זוכות לביקורים תכופים (אחת לשבועיים) של צוות רבני המדרשה לשיעורים ושיחות. מעבר לכך, השליחות שמבצעות אותן בנות בצבא, בנות שמרגישות שאמונתן איתנה וכי יש בהן היכולת להתמודד עם מצבים שונים, לדעתי עצומה והכרחית במציאות המפולגת של עמ"י. בתור שמינסטית המחפשת את השירות הכי מתאים ותורם לעמ"י, מתקשה אני להבין מדוע גיוס בנות במציאות זאת אסור בתכליתו. תודה רבה על הקדשת הזמן!

יש חוק המחייב לחגור חגורות בטיחות בנסיעה ברכב. אף על פי שהסיכון שתהיה תאונה קטן מאד והסבירות שהחגורה תציל קטנה, אף על פי כן חייבים כולם לחגור כי אחד לעשרות אלפים ינצל, ולא יכול אדם לומר אני נוסע בזהירות ועל כן איני צריך לחגור חגורת בטיחות. כן לגבי גיוס בנות, אף שיתכן שחלק גדול מהבנות חזקות וזהירות והסכנה לגביהם קטנה מאד, אך כיוון שלא כולן חזקות דין אחד לכולם כדי למנוע נפילה של בודדות. אני מבין את רצונך הטוב אבל את צריכה לתת אמון ולסמוך על דעתם של תלמידי חכמים השוקלים את הדברים במבט גדול הרואה את כל התמונה.