באילו מקרים ניתן לעצור בזמן תפילה? אם למשל, באו אליי אורחים והם עומדים ללכת, האם עליי להתעלם מהם עד לסיום התפילה? יש עוד הרבה מקרים בעייתים כאלו ולכן אני שואל מתי יש נסיבות מקלות ומתי אין לעצור. תודה מראש

כשאנו עומדים בתפילה עלינו לזכור שאנו עומדים לפני מלך מלכי המלכים, וכך צריכה להיות התייחסותנו. כללית מומלץ להתרגל לא לדבר כלל בתפילה מתחילתה ועד סופה. יחס כזה לתפילה מסייע לכוונה ולרצינות בתפילה ולהתקרבות שלנו לריבונו של עולם. יש לדעת שבתפילת שמונה עשרה אסור לדבר בשום פנים ואף לא לרמוז. גם בפסוקי דזמרה ובקריאת שמע אין לדבר, ויוצא, א"כ, שאין לדבר כלל מברוך שאמר ועד אחרי שמונה עשרה ובתפילה בציבור אין לדבר עד לאחר חזרת הש"ץ (עיין שולחן ערוך קכד ז ובמשנה ברורה כז). (גם בקדיש, לפחות עד דאמירן בעלמא, אין לדבר כלל. עיין משנה ברורה נו א) לאחר שמונה עשרה כשיש צורך גדול אפשר לדבר ובמקרה שלך אפשר לרמוז לאורחים שימתינו מעט או לברכם לשלום ללא דיבור בפה. כשהאורחים יראו את רצינותך בתפילה הם יבינו את חשיבותה ואולי אף ימתינו מעצמם עד שתסיים את התפילה. (בערבית אין לדבר כלל מ'ברכו' ועד לאחר שמונה עשרה ובמנחה בשמונה עשרה) כל טוב ובהצלחה