שלום לרב! אני עובד כשומר ביישוב מסויים אצל משפחה שמשפצת בית. בבית הסמוך רוצים גם לשפץ וביקשו ממני גם לשמור להם. אחרי התייעצות עם אנשים, הסכמתי בתשלום של 50% מהמחיר המקובל לבית אחד. בחור מהיישוב ששמע על כך החליט שזה לא בסדר ואם מימלא אני שם ושומר על בית אחד אני לא צריך לקחת תשלום או לקחת סכום נמוך יותר. אותו בחור רצה ללכת לבעלי שני הבתים ולומר שהוא יכול להביא להם מישהו שיעשה את העבודה זול יותר. השאלה שלי (מסקרנות, לא נראה לי שמשנה לו מה ההלכה), האם מותר לו לעשות דבר כזה ואם לא מה ההבדל בין זה לבין אדם שרוצה לקנות בחנות משהו יקר יותר ואני מציע לו לקנות זול יותר במקום אחר? (אולי בגלל שפה סגרתי איתם כבר?) תודה!

שלום רב יש לדון בשלוש נקודות בשאלתך 1. האם מותר לפועל לעבוד שתי עבודות במקביל. ובפשטות אסור לפועל שעובד לעסוק בעבודה נוספת אם היא באה על חשבון העבודה הראשונה. ונראה משאלתך שאין פגיעה בעבודה הראשונה ולכן מותר לך לשמור בבת אחת על שתי הבתים. 2. מובא בגמרא בקידושין דף נט,א סיפור על אדם שרצה לרכוש קרקע ובא חבירו והשיגו וקנאה לפניו ואומרת הגמרא שהשני לא נהג כראוי משום שהראשון זכה מדין עני המהפך בחררה כלומר מאחר והוא החל להתעסק בקניית הקרקע אין האחר רשאי להשיג גבולו ולקנות במקומו. ויש להרחיב מה בדיוק מוגדר שהראשון החל להתעסק בקנין הקרקע ואכמ"ל. וכתבו שם התוס' שהוא הדין לגבי מלמד שמועסק אצל בעה"ב שאין רשות למלמד אחר לבוא ולומר לבעה"ב אני אלמד יותר בזול מאחר שזכה המלמד הראשון בעבודתו. ונראה לומר לפי זה שגם בשאלתך אתה זכית בעבודה ואם כן אין רשות לאחר להשיג גבולך. 3. לגבי עצה לחבר שלא לקנות בחנות כלשהיא אלא באחרת ששם זול יותר יש לחלק ולומר שאם החבר מספר לך אני הולך מחר לחנות א' לקנות חפץ כלשהוא ואתה יודע שבחנות ב' מוכרים יותר בדול אתה רשאי לומר לו, והסיבה כי חנות א' לא זכתה עדיין בחברך הלקוח. אמנם יש לעיין אם חברך כבר נמצא בתוך החנות ועומד לקנות שאולי במקרה כזה לא ראוי לתת לו עצה לקנות במקום אחר ובת' החת"ס רצה לומר שאפשר ובמקרה כזה שכבר נמצא בחנות כבר זכו בעלי החנות כמו המובא בגמרא בב"ב פרק שני לגבי יהיב סיירא במצודת הדג ששם זכה בעל המצודה בכך שגרם לדגים לבוא לקראתו ולכן יש איסור על אנשים אחרים לפרוש מלכודות דגים בסמוך אליו וצ.ע. ולסיכום החילוק העיקרי בין עצה לקנות במקום זול יותר לבין להשכיר עצמו במקום אחר הוא משום שכאן לא זכו בעלי החנויות כלל לעומת העובד שכבר זכה במלאכתו ואין השני רשאי לנשלו ממנה. 4. לגבי חברך מובא בגמרא בשבועות לא,ב על הפסוק במשלי פרק כו מַחֲזִיק בְּאָזְנֵי כָלֶב עֹבֵר מִתְעַבֵּר עַל רִיב לֹּא לוֹ: כי אין לאדם להתערב בעניינים הנוגעים לחבירו, וחברך אינו נוהג כשורה בעניין זה. בברכה הרב חגי וייסמן מקורות גמרא ב"ב כא,ב, שו"ע חו"מ סימן קנו, רלז, שלז, שו"ת חת"ס חו"מ סימן עט