- משפחה, ציבור וחברה
- עובד ומעביד
שכר טרחה לעורך דין
שאלה
אני עו"ד.
חתמתי עם לקוח הסכם שכ"ט ובו הוא מתחייב לשלם לי עבור דיון בבי"ד סך ...... ש"ח.
דיון ממוצע בבי"ד הוא לא יותר משעה וחצי.
ייצגתי אותו בדיון שהתמשך 4 שעות מחמת חקירות עדים וכדומה.
האם אני יכול לדרוש ממנו תשלום כפול בעבור הדיון הארוך משמעותית?
תשובה
לפי הצגת דבריך בשאלה, בפנינו נצבת שאלה בדיני "שכירות פועלים".
ה"לקוח" - הינו השוכר ואתה, ה"עו"ד" - הפועל.
בדיני שכירות פועלים למדנו מהמשנה במסכת בבא מציעא (דף פג ) שתנאי השכירות, אם לא נאמרו במפורש אחרת, הינם לפי "מנהג המדינה".
לדוג' - הגמרא דנה במציאות שאדם שכר פועל ליום עבודה. לכאורה "יום" הינו מצאת החמה עד צאת הכוכבים (בתקופת חז"ל - יום עבודה ). אך הגמרא שואלת שם, על חשבון מי הזמן של ההליכה מעירו של הפועל לעירו של השוכר? ומסכמת שיש לבדוק את מנהג המדינה ועל פיו לנהוג. וכן נפסק בטור ושולחן ערוך חושן המשפט סימן של"א סעיפים א-ב.
כמו כן בנידון שלנו
עלינו לברר מה מנהג המדינה בשכירות שרותי עו"ד לייצוג בבית דין וכדו'. אם הייצוג תלוי בזמן מסויים או שמא יש כאן מעין "קבלנות" על ייצוג הלקוח בדיון זה ובקביעת המחיר נלקחו בחשבון האפשרויות, שלפעמים הדיון קצר מהרגיל אך לפעמים גם ארוך מהרגיל.
אני מאמין שבקרב קהילת עורכי הדין ישנו "מנהג מדינה" המקובל בנידון דידן ובוודאי שלשכת עורכי הדין תדע לאמר את דברה בנושא

למי שייך הטיפ במסעדה?
הרב יהודה אודסר | ט"ז תשרי תשפ"ד

פיצוי בגין תאונה במהלך העבודה
כולל דיינות פסגות | כ"ז תמוז תשס"ז

ביטוח לאומי... טעות בידיעת החוק
הרה"ג יעקב אריאל | כ"ט אייר תשפ"ב

ימי מחלה שלא השתמשתי בהם
כולל דיינות פסגות | ז אב תשע"ב

הרב יהודה אודסר
רב קהילת יחד - גרעין תורני בית שמש ור"מ בישיבת לב התורה

קניה מחנות שבהסכם מוזכר בית המשפט
ט"ז טבת תשס"ו

החרמת חפץ מילד - המשך
י שבט תשס"ו

צריך לקחת את הכתובה לכל מקום?
כ"ד אלול תשס"ה

מודה במקצת במצבים קיצוניים
א כסלו תשס"ו

מה אומרים בניחום אבלים
הרב ש. יוסף וייצן | כ"ו תמוז תשס"ח
כמה צריך לחכות בין חלב לבשר
הרב דניאל קירש | א אב תשפ"ב
מה סדר תפילת שחרית ביחיד
הרב בנימין במברגר | ט"ו תמוז תשע"א

דיני "חזקת בשרי"
הרב שמואל אריאל | ח אב תשע"ח

ניגון בכלי נגינה בתפילה ובהלל
הרב שמואל אריאל | ז כסלו תשפ"ד
