אני עו"ד. חתמתי עם לקוח הסכם שכ"ט ובו הוא מתחייב לשלם לי עבור דיון בבי"ד סך ...... ש"ח. דיון ממוצע בבי"ד הוא לא יותר משעה וחצי. ייצגתי אותו בדיון שהתמשך 4 שעות מחמת חקירות עדים וכדומה. האם אני יכול לדרוש ממנו תשלום כפול בעבור הדיון הארוך משמעותית?

לפי הצגת דבריך בשאלה, בפנינו נצבת שאלה בדיני "שכירות פועלים". ה"לקוח" - הינו השוכר ואתה, ה"עו"ד" - הפועל. בדיני שכירות פועלים למדנו מהמשנה במסכת בבא מציעא (דף פג ) שתנאי השכירות, אם לא נאמרו במפורש אחרת, הינם לפי "מנהג המדינה". לדוג' - הגמרא דנה במציאות שאדם שכר פועל ליום עבודה. לכאורה "יום" הינו מצאת החמה עד צאת הכוכבים (בתקופת חז"ל - יום עבודה ). אך הגמרא שואלת שם, על חשבון מי הזמן של ההליכה מעירו של הפועל לעירו של השוכר? ומסכמת שיש לבדוק את מנהג המדינה ועל פיו לנהוג. וכן נפסק בטור ושולחן ערוך חושן המשפט סימן של"א סעיפים א-ב. כמו כן בנידון שלנו עלינו לברר מה מנהג המדינה בשכירות שרותי עו"ד לייצוג בבית דין וכדו'. אם הייצוג תלוי בזמן מסויים או שמא יש כאן מעין "קבלנות" על ייצוג הלקוח בדיון זה ובקביעת המחיר נלקחו בחשבון האפשרויות, שלפעמים הדיון קצר מהרגיל אך לפעמים גם ארוך מהרגיל. אני מאמין שבקרב קהילת עורכי הדין ישנו "מנהג מדינה" המקובל בנידון דידן ובוודאי שלשכת עורכי הדין תדע לאמר את דברה בנושא