במסגרת מבחן של משרד החינוך בבית ספרי היה עלי לקרוא את השאלות עבור תלמידים בעלי לקויי למידה. באותו הזמן לא הייתי לבדי במשימה זו, לידי הייתה עוד מורה שהוטלה עליה אותה משימה אך היא עזרה לתלמידים וגם אמרה לי שהיא עוזרת להם "כי הם לא יודעים". אמרתי לה "תעזבי, שיעשו מה שהם יכולים." אגב, מורה זו היא מאוד מיודדת אתי והיא אדם טוב מאד. האם עלי לעשות משהו בעניין? להעביר הלאה את המידע הזה!? הבוחן החיצוני שנוכח בחדר לא העיר לה. אני נתבקשתי לחתום בסוף המבחן כמאשרת שהכל בסדר. חתמתי בלב לא שלם.

בדרך כלל תלמידים עם ליקויי למידה לא ישתמשו עם תוצאות המבחנים בשביל קידום כלכלי בחייהם. בדרך כלל הם עושים את המבחן בשביל חיזוק הבטחון העצמי שלהם ובשביל תחושת השייכות שיהיה להם להיות חלק מהקהילה. הם יודעים שבגלל הקשיים המיוחדים שלהם יש להם הקלות. כך גם יהיה בהמשך חייהם. לכן אני חושב שאת יכולה להיות רגועה. אני לא הייתי במעמד ואולי זה נעשה בצורה ממש לא הגונה. אולם אם בוחן חיצוני היה שם כנראה שהדברים לא היו באופן חד משמעי לא ראויים.