שלום לכבוד הרב, אבא של הבת שלי (אנחנו לא ביחד), ביקש ממני לנדור נדר להפסיק לעשן ובתמורה ישלם לי כסף ויקנה ממני את הטבק, אני זקוקה לכסף אז הסכמתי. והפרתי את הנדר, קניתי טבק ועישנתי. אני רוצה להפחית לעשן אבל לא להפסיק לגמרי בשלב זה. מה עלי לעשות? לציין כי אני לעולם לא נודרת.

שלום וברכה, את צריכה לקיים את הנדר שנדרת ולא לעשן. בלי קשר לנדר אין לעשן לפי ההלכה. אם את רואה שבפועל אין סיכוי שתתגברי על העישון לגמרי, יש לגשת לרב ולבקש ממנו שיתיר את הנדר. מעבר לכך, יתכן שיש כאן חשש של גניבה מהאבא של בתך. זאת משום שהוא נתן לך כסף על דעת שתפסיקי לעשן ואת לא עמדת בהסכם (תלוי איך הוא ניסח את התנאי שלו). כדאי להודיע לו על כך, ולומר לו שאם הוא רוצה הוא יכול לקבל את כספו בחזרה. לגבי מה שכתבת שאת לעולם לא נודרת - טוב מאד. כך ראוי ונכון. בהצלחה רבה! הרחבה: לגבי עישון סיגריות בכלל עי' מנחת אשר (ח"א לה) שהאריך בדבר וכתב: "קרוב אני לומר שזה איסור גמור". ע"ש. לגבי התרת הנדר, אף שאולי מדובר באיסור כנ"ל, נראה שיש להתיר נדר כזה כי ממילא נראה מניסיון העבר שהאשה לא תעמוד בזה, ותעבור על הנדר (עיין רמ"א רכח טו). יש כאן נקודה נוספת שלכאורה זה נחשב נדר על דעת האיש שנתן לה את הכסף (עיין שו"ע שם סע' כ), ואכמ"ל. מצאתי סיפור ודיון הלכתי דומה קצת לנידון שלנו המופיע בספר חשוקי חמד (נדרים פט:). נביא כאן את עיקרי הדברים: נדרה שאם תבריא תחל לשמור תורה ומצוות, ואינה יכולה לעמוד בנדר שאלה מעשה שהיה: רבה של יוהנסבורג הרב אהרן פויפר, היה רגיל מפעם לפעם להכנס לבית החולים של יונהסבורג כדי לקיים מצות ביקור חולים, באחת הביקורים בקשה ממנה אשה צעירה שהיתה חולה מסוכנת שיברך אותה שתבריא, אמר לה הרב פויפר, אם תבטיחי שתתחילי לשמור תורה ומצוות, בעזרת השם תבריאי, האשה הבטיחה, והרב פויפר לקח עמו שני עדים שיעידו על כך, ואכן בתוך כמה ימים, האשה התחילה להתאושש, ולאחר כמה ימים נוספים הבריאה כליל. לאחר כמה חודשים הזדמן אחד העדים בירושלים, ונכנס לביתו של מרן הגאון רבי שלמה זלמן אויערבאך זצ"ל ואמר לו, אני הייתי עד במעשה, והאשה הזאת אינה שומרת על הבטחתה, מה עלי לעשות, אמר לו רבי שלמה זלמן, אכן עליכם העדים, לעלות לבית האשה ולהזהירה על הבטחתה, שכן אתם עדים בדבר, אך לא נוכל להכריח אותה לשמור תורה ומצוות כפי שהבטיחה, שכן זה תלוי גם בבעלה ובבני משפחתה, אולם היא צריכה לקחת על עצמה מצוה אחת קשה וחזקה שעליה תשמור מכל משמר, למשל שמירת שבת כהלכתה. ויש לשאול מה מקור הדבר, שעליו התבסס מרן הגרש"ז שלא להכריח את האשה לשמור תורה ומצוות, למרות הבטחתה המפורשת בשעת צרה גדולה? תשובה: בתשובות מיימוניות (הפלאה סימן ד) נשאל, על בחור שנדר על דעת רבים, שאם ישחק בקוביא, יאסרו עליו כל פירות שבעולם עליו, חוץ מן החטין, והבחור אינו יכול לעמוד בנדר זה, ובוודאי שיעבור על הנדר, מה לעשות, והשיב, שתקנתו קלקלתו שלא להחמיר עליו כל זמן שלא עבר על נדרו, כי יש לדאוג פן לא יעמיד עצמו לשמור נדרו, אחרי שראינו דעתו קלה עליו כל כך שלא יוכל לכבוש יצרו מלשחוק, על אחת כמה וכמה שלא ימשול ברוחו להיות זהיר מכל פירות שבעולם חוץ מחטין כל ימי חייו, ומזה הטעם נראה שיש למצוא שום תקנה להיות לו הפרה לנדרו דהוי כמו לדבר מצוה כו' שאם לא יפירוהו יבא לידי מכשול עון כל ימיו, עכ"ד. וכעין זה הביא ברמ"א, שכתב בשו"ע (יו"ד סימן רכח סט"ו) אין מתירין נדר של דבר איסור, אפילו אינו אלא איסור דרבנן, כגון לשחוק. ואם התירו נדר של שחוק, יש מתירין ויש אוסרים. וכתב על זה הרמ"א ואם יש מכשול בנדר זה, כגון שיש לחוש שיעבור בלא התרה, מתירין לו לכתחילה. וראה מה שכתב בזה בש"ך (ס"ק כח)... גם בעניננו אם יעמדו עליה, שתקיים את כל נדרה בבת אחת, לא תעמוד בזה, ותעבור על נדרה במזיד, ולכן אין צריך להתרות בה, אלא אפשר לומר לה שתשמור על מצוה אחת קשה, וממילא אט אט תתקדם ותשמור על כל המצוות. עכ"ל החשוקי חמד. הערת הג"ר שלמה הירש: "לא בטוח שזה נדר גמור, בדרך כלל אנשים לא נודרים בלשון חפצא קונם עלי אלא בלשון גברא אני נודר, לדעת הרמב"ן זה יד לנדר, ולרא"ש אין כאן נדר אבל צריך התרה שלא יקלו ראשם בנדרים. לגבי הגזל, אם התחייבה שלא לעשן לעולם בפשטות צריכה להשיב את הכסף. אם התחייבה רק לנדור לכאורה קיימה את ההתחייבות, אבל מסתבר שכיון שהתרה מפקיעה למפרע לא נתן לה את הכסף ע"ד כן. עכ"ד. הערת הרב ברוך ספיר: "לגבי הסיפור מהחשוקי חמד, אולי הגרש"ז הסתמך על הסברא שבוודאי אדם לא נדר שלא יעבור שוב אף עבירה, שהרי אין צדיק בארץ שלא יחטא, ומצד שני בוודאי שהיא מקיימת מצוות רבות שהרי אפילו ריקנים שבישראל מלאים מצוות כרימון, ולכן יש בזה קיום לנדר שלה אם מתחזקת במצוה שעד כה לא שמרה, ובפרט שבת ששקולה ככל התורה וכו'". עכ"ד.