שלום הרב. שאלתי היא מה מטרת חיינו? בשביל מה אנו חיים, בשביל מה מקיימים מצוות? כתוב בספרים שמטרתינו היא לעשות נחת רוח לקב"ה, אבל תשובה זו לא מספקת אותי.. וכי הקב"ה באמת צריך אותנו בשביל לקבל נחת רוח? ועוד - קשה לי עם המחשבה הזו שהוא ברא אותי בעל כורחי רק בשביל שאעשה לו נחת רוח. שאלה זו מאוד מאוד מטרידה אותי. אני מרגיש שאין לי שום דבר שמדרבן אותי לקיים אורח חיים דתי. אני לא רואה שיוצאת לי מזה תועלת גדולה. אציין שאני לומד בישיבה כבר מס’ שנים לא קטן, לומד תורה ומקיים אורח חיים דתי לגמרי, אלא ששאלות אלו מנקרות במוחי מידי יום. תודה!!

שלום רב: ראשית, אני מציע לך להעמיק עוד ועוד בלימודי האמונה. במיוחד אם יש בך שאלות שמטרידות את מנוחת נפשך. דווקא אי המנוחה היא מפתח לכך שתוכל להעמיק ולנגוע בדברים שיחברו אותך בחוזקה אל ערכי הקודש. בנוגע לציור הנכון לתכלית חיינו, לא הייתי מנסח זאת בדרך של עשיית נחת רוח ליוצרנו. לא מדובר על אני מול הוא. התפיסה צריכה להיות אחדותית יותר. הקב"ה מקור החיים ורוצה את החיים. החיים נועדו להופיע את הטוב. הקב"ה הוא טוב ומטיב החיים זו אחת מהדרכים להופיע את הטוב. מטרת החיים היא להופיע את החיים ואת הטוב. הקב"ה מטיב עימנו וגם גילה לנו כיצד נוכל ביתר שאת לזכות בטוב. הדבקות בטוב האלוקי זו הדרך לשיא החיבור של הופעת הטוב. אנו מחוברים אל הטוב מצד מה שאנו מבינים שזה עומק החיים ומהותם. ודאי שזה גם רצון הקב"ה . אולם זה גם רצוננו. כל טוב .