שלום רב. לאחרונה אני מקבלת המון הודעות ופניות לגבי סבבי תהילים שבנויים על פי עיקרון של "כל המתפלל על חברו נענה תחילה". כל מי שרוצה להשתתף נרשם למאגר שמות. כל אדם מקבל שם של מישהו מהמאגר שהוא אינו מכיר ומתחייב להגיד עליו כמה פרקי תהילים לאורך תקופה מסויימת בשביל רפואה, זיווג, הצלחה ועוד שלל נושאים. בתמורה יקבל מישהו אחר את השם שלו ויגיד עליו תהילים לתקופה מסויימת. סה"כ היוזמה נראית לי מבורכת, להתפלל על אנשים אחרים ולא רק להסתכל על עצמנו כל היום, אבל מרגיש לי שהכוונה בסבבים אלה קצת התפספסה. הרי אדם אכן מתפלל על מישהו אחר אבל כל זאת מתוך כוונה שיתפללו עליו ובשבילו. אין זה מאבד מהערך החשוב של התפילה? מכך שצריך להתפלל ולהגיד תהילים מהלב ולא על מנת לקבל משהו בשביל זה? האם ראוי להשתתף בסבב כזה או שהאמירה האישית והיחידנית היא זו הראויה?

המטרה של ההתארגנות הזו היא להרבות תפילות והיא מבורכת. אכן עדיף להתפלל על אחרים ללא תמורה.