האם מותר לעשות מקוה ממי מזגן. (ללא מי גשמים - למקומות שקשה להשיג בהם מי גשמים). המזגן יותקן על גג המקוה - ללא שום מעטפת או בית קיבול - כדי שלא תהיה במים בעיה של שאובין. כמו כן, המזגן יותקן בריחוק ג"ט מנקב המקוה, ויעשו בטון הראוי לבלוע בין המזגן לנקב - כדי שתהיה המשכה גם לשיטת הרמ"א. לכאורה אין במקוה זה בעיה של שאובין - כיון שהמים לא היו שאובין מעולם. וכן אין כאן בעיה של הויתו ע"י טומאה - כיון שהמשכה פותרת בעיה זו. השאלה היא אם יש פסול של הויתו ע"י אדם, או שאפשר להכשיר מכמה סיבות: א. אולי הפעלת המזגן היא רק גרמא ליצירת המים, ואינה ממש ע"י אדם. ב. לפי הט"ז - המשכה מכשירה פסול הויתו ע"י אדם. ג. לפי האגרות משה - המשכה לא מכשירה פסול הויתו ע"י אדם, אך פנים חדשות כן מכשירות - וגם כאן - כשמי המזגן נוצרים מהאויר - זה פנים חדשות. ד. לפי התפארת ישראל - "כפור" שמשלים למקוה - הוא טל קפוא. וא"כ אולי נוכל לומר שמי המזגן הם כ"טל מלאכותי" שהרי תהליך יצירת הטל הוא התהליך שקורה למי המזגן - אויר חם שפוגע בעצמים קרים ממנו ומשאיר עליהם טיפות מים שאינו יכול לשאת יותר. (כי אויר חם יכול לשאת יותר טיפות מים מאויר קר). ולפי"ז - לפוסקים שהכשירו בקרח מלאכותי - הוא הדין כאן. שמעתי ששאלו את הרב אלישיב שאלה זו ואמר שהוא חושש שמי המזגן אינם נחשבים כלל למים. מהי דעת הרב בנידון? תודה רבה.

קשה לענות על שאלה כזאת, מקווה לעניין דאורייתא לא הייתי בונה מזה, אבל לעניין טבילה דרבנן, תקנת עזרא וכו'- זה כן.