בס"ד לכבוד הרה"ג דב ליאור שליט"א. בענין הנאה ממעשה שבת: א. מתי יש להמתין במוצש"ק עד בכדי שיעשו ומתי לא ומתי יש לנסות להחזיר את המצב לקדמותו? ב. מי ששטף כלי באיסור ע"י ספוג בשבת, איך יהיה אפשר להשתמש בכלי? ג. מי ששטף כלים ועבר על איסור מכין משבת לחול, איך יהיה אפשר להנות מהכלי? לגבי אין עושין מצוות חבילות חבילות, האם מי שעולה לתורה או קורא בתורה יכול להחשיב את קריאתו כשניים מקרא וא’ תרגום?

א. לפי שיטת הרמב"ם והמחבר, נוכרי שעשה מלאכה לצורך יהודי צריך להמתין בכדי שיעשו במוצאי שבת. ואומר הרמב"ם שחוששים שפעם הבאה יאמר לו שוב לעשות מלאכה. אבל יהודי שעשה מלאכה בשוגג בשבת, במוצאי שבת מותר מיד. הגר"א פוסק שאם אדם עשה מלאכה בשבת בשוגג אפילו באיסור תורה, מותר אפילו בשבת להנות ממנה. המשנה ברורה מכריע, שאם זה צורך גדול אפשר לסמוך על הגר"א. אבל לכתחילה יש לסמוך על שיטת מרן המחבר, שביהודי שעושה מלאכה מותר מיד ולא צריך להמתין בכדי שיעשו, כי ביהודי אנחנו לא חוששים שיאמר לו שיעשה מלאכה בשבת. מדובר על יהודי ששומר שבת ואפילו יאמרו לו מי אמר ישעשה מלאכה בשבת. בנוכרי מחמירים יותר מאשר ביהודי. ב. הוא לא ידע שזה אסור ובשוגג זה מותר. ג. אם ידע שהדבר אסור ובכל זאת עשה, אין להנות מהכלים בשבת. אם לא ידע שזה אסור או שחשב שזה מותר, יהיה מותר בשבת. כי מי שעבר על איסור דרבנן בשוגג בשבת, לפי הכרעת הגר"א והמשנה ברורה, מותר להנות אפילו בשבת עצמה. ד. כן, זה לא נחשב מצוות חבילות חבילות ומותר.