כבוד הרב שלום! ניסיתי ללמוד עם חבר בעיון את סוגיית גיל חופה מהגמרא דרך ראשונים, גאונים ואחרונים, ונתקלנו שאין התייחסות מפורשת לשאלה הבאה: מהו המקור ההלכתי ועל מה מסתמכים פוסקי דורינו להיתר דחיית גיל הנישואין בימינו לאחר גיל 20 שלא ע"מ לימוד תורה (צבא, תואר, וכו’)? וגם לדברי הרמב"ם האומר ש’דרך בעלי דעה, שיקבע לו אדם מלאכה המפרנסת אותו תחילה, ואחר כך יקנה בית דירה, ואחר כך יישא אישה’. מדוע אין להבין שהנאמר בהלכות דעות הוא רק לכתחילה אם יכול לעשות זאת קודם גיל 20, שהרי בהלכות אישות הוא פוסק ’כיון שעברו עשרים שנה ולא נשא אישה--הרי זה עובר, ומבטל מצות עשה’. ובדיעבד, אם הוא רואה שמתקרב גיל 20 ולא נשא אישה מדוע שלא ישא אישה ואחרי כן יפרנס אישתו ובני ביתו? שאלה נוספת: אפילו אם מבינים שאפשר לדחות לצורך פרנסה, מהו הגיל המקסימלי אליו מותר לדחות לצורך זה? שאלה אחרונה הלכה למעשה: כיוון שרבים הפוסקים האומרים שבדורינו אין כ’בן עזאי שחשקה נפשו בתורה’ מהו הגיל שעד אליו, לדעת הרב, יש להינשא? תודה מראש!

קשה לומר חד משמעי. תלוי מה הוא עושה.אם הוא לומד תורה וזה עלול להפריע לו, אפשר לדחות עד גיל 24. אם הוא הולך לעבוד, למה שלא יתחתן צעיר. לדעתי, צריך להקדים ולהתחתן ולא למשוך. לא נכון לדחות הקמת בית עד לאחר התואר.