למה אין מברכים ברכה לפני ההגדה, כמו "אשר קדשנו במצותיו לזכור את יציאת מצרים? (כמו שמברכים במצוות רבות?)

למה אין מברכים על מצות סיפור יציאת מצרים? נאמרו על כך הסברים רבים והבאתי כמה מהם, וראה עוד בספר "עיון המועדים" לרב מיכאל אזולאי (עמ' לא) שהביא על כך 15 תירוצים. א. רשב"א - זו מצוה שאין לה קצבה ידועה, ואפילו בדיבור בעלמא בענין יציאת מצרים יצא אלא שכל המרבה לספר הרי זה משובח, ולכן לא תיקנו ברכה. ב. שו"ת רא"ש (כלל כד סי' ב): "הרבה דברים צוה הקב"ה לעשות זכר ליציאת מצרים ואין אנו מברכין עליהן; כגון: הפרשת בכורות וכל המועדים. שאין צריך להזכיר בהפרשת בכורות שאנו עושין אותו זכר ליציאת מצרים, אלא שצוה הקב"ה לעשות המעשה ומתוך כך אנו זוכרין יציאת מצרים. ולאו דוקא הגדה בפה, אלא אם ישאל מפרשין לו". וביאר דבריו בהגדת מנחת אשר (הרב אשר וייס שליט"א) שמצוות ההגדה אינה מצווה העומדת בפני עצמה אלא חלק וסניף של המצווה הכללית לזכור יציאת מצרים. ג. ארחות חיים – כיוון שאינה אלא סיפור דברים. כלומר, אין זו מצווה שמוכח מתוכה שעושה זאת לשם מצווה. ד. מאירי - משום שסומכין על ברכת אמת ואמונה שחתם בה בברכת גאל ישראל. כעין זה כתב השבלי לקט - אין לברך על ההגדה משום שיצא בברכת אשר גאלנו או בברכות קריאת שמע לפניה ולאחריה או בברכה שאומרים על ההלל בליל פסח. ה. אבודרהם בשם הריא"ף – יצא כבר ידי הברכה במה שאמר בקידוש "זכר ליציאת מצרים". ו. מהר"ל (גבורות ה' סוף פרק סב) – עיקר המצווה במחשבה, לפי שאם אינו מבין מה שקורא לא יצא ידי חובה, ועל מצוות שבמחשבה אין ברכה. לסיום, אבי מורי הרב שלום שי' הפנה אותי לספר 'ברכות שנשתקעו' (הרב צבי גרונר, יצא בהוצאת מוסד הרב קוק, תשס"ד), המביא שיש הגדות מן הגניזה בהן מופיעה הברכה שנהגו לומר בליל הסדר – ברוך אתה ה' א' מלך העולם אשר קידשנו במצוותיו וציוונו על מצות להזכיר גבורות של מלך מלכי המלכים שעשה נסים לאבותינו במצרים בלילה הזה בעבור אברהם יצחק ויעקב, ברוך אתה ה' א' מ' העולם זוכר הברית' (כמובן שאיננו פוסקים כן הלכה למעשה). שנזכה לאכול מן הזבחים ומן הפסחים, ולהלל לבורא עולם על החסד העצום והנפלא שעשה עמנו!