אנו אופים בערב שבת חלות בפחות משיעור חלה. את השאריות שנותרות לנו (חלות אפויות שלמות) אנו מכניסים לשקית (לרוב כל חלה בפני עצמה) ואת חלות אלו מכניסים לתא מסוים במקפיא. 1. האם צריך להפריש חלה מחלות אלו לאחר שהצטברה שם כמות שחייבת בחלה (על אף שהחלות נמצאות בשקיות שונות וכאשר נכנסת חלה חדשה הקודמות כבר קפואות)? יצוין כי לתא אין שוּל מצידו הקידמי - יש דלת לתא שנסגרת מלמעלה ועל גביה, בנוסף, נסגרת דלת המקפיא. 2. מה הדין אם החלות לא נמצאות באותו תא/מגירה אבל כן באותו מקפיא?

בס"ד שלום וברכת ד' א. לגבי מקפיא שיש בו יותר ממ' סאה (320 ליטר) נחלקו הפוסקים האם יש בו צרוף כלי כיוון שהוא דבר קבוע. רוב המקפיאים יש בהם יותר ממ' סאה. ב. יש פוסקים שעל מנת להצטרף לחיוב חלה צריך נגיעה, ולפי זה צריך שכל הלחמים יגעו זה בזה. ג. יש דעות המצריכות כוונה לצירוף, וצירוף בלא כוונה איננו צירוף (עיין רבינו פרץ פסחים מח ע"ב ד"ה פסק). ויש להוסיף שאם מתכוון שלא לצרף כנראה שלכו"ע לא מצטרף. ד. עוד יש להוסיף, שכאן אין הצירוף כדי לאכול מיידית אלא הצירוף הוא כדי שכל פעם יוציאו חלה ויאכלו, ואמנם על מנת לחלק היינו קודם אפייה אבל יש דעות שאם עומד לחלק אחר אפיה הרי זה פטור ואין הסל מצרפם. סיכום: נראה שאם החלות לא יגעו בזה בזה (עד שיעור החיוב), וכן לא יתכוון לצרף, אזי אין בהם צירוף ואפשר להוציא חלה לשבת. אבל אם רוצים לצרף יש להפריש ללא ברכה. בברכת התורה והארץ הרב יהודה הלוי עמיחי מכון התורה והארץ כפר דרום אשקלון