הייתי שמח שמי שיענה לי על השאלה יהיה בקיא בספר בא"ח ובפסקיו של ממשיך דרכו הרב מרדכי אליהו זצ"ל שלפי פסקיהם אני הולך בחסדי השם השאלות: 1.לפי שיטת הרב מרדכי אליהו מה מברכים על לחוח (מאכל תימני) ברכה ראשונה וברכה אחרונה ובמקרה שהתשובה מזונות לפי שיטת הרב אם אכלתי לחוח בכמות של קביעות סעודה האם אני מברך ברכת המזון או לא? 2.אם אכלתי ג’חנון בכמות של קביעת סעודה האם לפי שיטת הרב מרדכי אליהו זצ"ל אני מברך ברכת המזון או לעולם מעין שלוש ומה הטעם לדבר?? 3.ראיתי הלכה שבה הרב מרדכי אליהו אומר שמברכים על פיצה המוציא ודבר זה קשה לי מכיוון שראיתי בבא"ח פרשת פינחס שנה א’ הלכה כ’ שרבנו יוסף חיים כותב כך:"איזה נקרא פת כיסנין לכ"ע היינו עיסה שנלושה בדבש או בחמאה או בחלב או בשמן או במי פירות ויין או בשאר משקים, והיה הרוב דבש או חמאה וכיוצא והמיעוט קמח ה"ז פת כיסנין לכ"ע דמברך עליה במ"מ וברכה מעין שלש, וכן ה"ה פת העשוי כמין כיסין שקורין בערבי סמבוס"ך שממלאים אותם קודם אפייתם בסוכ"ר עם שקדים או עם אגוזים או שאר מיני פירות ותבלין, אע"פ שהעיסה עצמה נלושה במי בלבד ואע"פ שאפויים בתנור בלי שום משקה אפ"ה נחשבים פת כיסנין לכ"ע דמברך עליהם במ"מ וברכה מעין ג’: אבל עיסה שנלושה במים לבד ועשה ממנה קודם אפייתה כמין כיסין ומלאם בשר או דגים או גבינה אין זה פת כיסנין לכ"ע, יען די"א כיון דבשר וגבינה ודגים הם בלא"ה באים ללפת את הפת אין מבטלים את העיסה מתורת לחם, דשאני מאותם כיסין שממלאים באגוזים וסוכ"ר ושאר פירות דאין דרך ללפת בהם הפת, ויש חולקין וס"ל כיון דאין דומין ללחם גמור יש להם דין כיסנין ומברכין עליהם במ"מ וברכה מעין שלש, וכן עיסה שנלושה במים בלבד ואינה מתובלת ואינה ממולאת אלא שעושים אותה עוגות יבשות וכוססין אותה לתאבון, הנה גם בזה יש פלוגתא הנז’, ולענין הלכה נקטינן בין בזה ובין בזה לברך במ"מ וברכה מעין ג’." עד כאן דבריו מכאן אנו רואים שעל עיסה שיש לה כיסים וממלאים אותה בגבינה מברכים עליה מזונות ומה שונה הפיצה שהרב מרדכי אליהו כתב לברך עליה המוציא? תודה מראש על התשובות

1. לא ידוע לי איך מכינים את הלחוח. 2. אם יש הרבה שמן בזמן שמכינים את הג'חנון הוא נחשב למבושל ומברכים מזונות ועל המחיה, ורק אם יש במחבת מעט מאוד שמן אז יש לברך המוציא וברכת המזון אם אכלו מעל קביעות סעודה. 3. כיון שעיסה הממולאה בצורת כיס איננה רגילה לכן היא שונה מפיצה ששמים עליה גבינה ורגילים לקחת פרוסת לחם עם גבינה עליה ולעשותה באפיה בדרך הנקראת טוסט וזהו דרכה ולכן ברכתה המוציא.