יש לי שאלה שבשבילי היא מאד קיומית. אני מבקש מאד להתייחס אליה ברצינות ובהתאם. אנו יודעים שהקב"ה שרוצה להטיב, מטיב באמת רק בעולם הבא. אם כן למה שיהיה לבן אדם רצון להשאר בעולם הזה? זאת במיוחד כאשר יש בעולם דברים קשים שקשה להתמודד אתם. עובדה זו יכולה לגרום לבן אדם ממש למאיסה בעולם הזה. איך מתמודדים עם זה? תודה מראש על ההתייחסות, מקווה שהיא תהיה רצינית

שלום רב, בירושלמי היו מברכים אחד את השני "עולמך תראה בחייך". המשמעות של הברכה, שאם כל זה שעולם התענוג הוא העולם הבא יש דרך להפוך גם את העולם הזה לעולם שהוא מעין עולם הבא, האור של עולם הבא האור של הטרקלין יכול להקרין אור גם לעולם הזה. מעבר לכך, זמן היותנו בעולם הזה הוא זמן שאנו לא מתענגים בו אולם אנו זוכים לעבוד ולשנות את עצמנו. זמן העבודה הוא יביא את הפירות המתוקים בהמשך. ככל שאנו נעבוד יותר כך העולם הבא שלנו יהיה גדול יותר. אנו אוהבים את העולם הזה שהרי בלעדיו אין לנו עולם הבא. ככל שהעולם הזה מתמשך יותר כך אנו זוכים בעוד אור בעולם הבא. כל טוב