הרב כתב שספרדי שהסתיימה אבילות-שלושים שלו בר"ח אב יכול להסתפר בשבוע שבין ב’ לט’ באב. והנה מצד הדין אפשר לגעור באבל מיד אחרי השלושים (אם באמת שערותיו ארוכות). כמו"כ יש מחלוקת האם בשנה זו יש דין "שבת שחל תשעה באב להיות בתוכה", או שמכיון שהצום נדחה לשבוע הבא אז אין את הדין הזה, ואני מבין שהרב לוקח את השיטה המקילה. שאלתי היא: מכיון שהיתר התספורת מגיע רק "כשיגערו בו חבריו" - האם זה שאדם נראה לא מסופר בשבוע זה (שיש מחלוקת כפולה לגבי היתר התספורת) זה יגרום לחבריו לגעור בו? למיטב הבנתי שיעור גערה הוא שחבריו יראו שהוא נראה מוזר, ויבואו להעיר לו על מראהו, אבל בשבוע המדובר - זה לא נראה מוזר שאדם לא מסופר!

השו"ע (תקנא, ד) הביא את שתי הדעות לגבי תשעה באב דחוי ופסק (סתם וי"א הלכה כסתם) להקל, ששבוע שחל בו תשעה באב "מותר בשתי השבתות", דהיינו: מנהגי שבוע שחל בו מתחיל בצום תשעה באב. ולכן מותר לספרדי להסתפר, וגם לאשכנזי יש פוסקים שמתירים (ט"ז בשם הב"ח הנודע ביהודה) ושער הציון (תקנא, צג) כתב: "אפשר שבשעת הדחק יש להקל". למתירים גילוח נראה מוזר ללכת פרוע כיון שמותר על פי דין, אין היתר לפסוק לאסור כנגד הפוסקים. (ולולי דמסתפינא הייתי מקשה מדוע המשנ"ב לא פסק להקל, שהרי הלכה כדברי המקל בהלכות אבלות)