שלום וברכה. אני פונה לרב עם שאלה שמטרידה אותי מאוד. לאחרונה יצא לי להחשף לנושא צער בעלי חיים בתעשיית המזון. במשך שנים שמעתי על פעילות של כל מיני ארגונים לזכויות בעלי חיי, אך לאחר חקירה יותר מעמיקה מטעמי חיפוש אורך חיים בריא גיליתי עובדות מזעזות!! מסתבר שאנשים לחלוטין לא מודעים לסבל הנורא שעוברות החיות ברפתות ובלולים, מאיפה מגיע החלב שאותו אנחנו קונים בסופר (מפרה שהופרתה בכוח והעגל נלקח ממנה בכוח מיד עם הוולדו להשחט כי אין בו צורך, למשל) וכו’ --- העובדות הן קשות מאוד ועצובות מאוד. ואני שואלת את עצמי איך יכול להיות שאנחנו משקיעים מאמץ לדאוג שהשחיטה תהיה כשרה, כשבעצם מה שאנחנו מעוללים ליצורים עד השחיטה במשך חייהם הקצרים (קצרים בהרבה ממה שהם אמורים להיות בגלל צריכת הבשר והחלב המוגברת מאז המהפכה התעשייתית) הם הפרה של כל חוק אלוקי. (את המידע ניתן לקבל בקלות באינטרנט). אנחנו מעדיפים לא לשמוע ולא לדעת ולהמשיך להרגיש טוב עם עצמינו. האם בעצם מה שאנחנו אוכלים זה כשר בכלל? האם לא מוטלת על האדם המאמין חובה לפעול בנידון? הרבנות שאחראית על השחיטה בוודאי מודעת למה שנעשה, אף לא נראה שהיא פועלת בעניין. תודה רבה.

אומנם צעב"ח דאורייתא אך מאידך צער בני אדם חמור יותר אכן אם מדובר במותרות כגון שוקולד גלידות וכדו' ראוי לצמצם את הצריכה, בין היתר גם ע"מ למנוע צעב"ח מיותר. אך אם מדובר בחלב ומוצריו לצורך בריאותם של ילדים אין בררה אלא להשתמש בבעלי חיים. אם כתוצאה מהגבלת השימוש בבע"ח מחיר החלב יעלה ומשפחות עניות לא יוכלו לספק אותו בשפע ובזול לילדיהם אין הצר שווה בנזק המלך. בריאותם של ילדינו עומדת מעל צעב"ח