לכבוד הרב שלום אשתי לומדת אנימציה ויש לנו כמה שאלות בנוגע לתוכנות שבהם היא עובדת. האם יש היתר להשתמש בתוכנה פרוצה? דהיינו יש גרסת נסיון שהחברה נותנת באינטרנט לזמן מסוים בחינם ואח"כ זה מתבטל ואנשים לוקחים את ההורדה הזאת ופורצים אותה כך שיוכלו להשתמש בה בלי הגבלה, וזה עובר בין אנשים (אמרו לנו שאפשר להוריד כל חודש מחדש בחינם אלא שזה טרטור). והאם אפשר להשתמש בפרוץ לזמן מסוים עד שיהיה לנו כסף (זה תוכנות של אלפי שקלים ואנו אברכים, דהיינו שנחכה עד שאשתי תתחיל לעבוד בזה) ואז שנוכל נקנה. ואולי יש אינטרס לחברה כי אחרת לא היינו קונים כלל. ועוד נתון רוב המשתמשים הפרטיים לא קונים תוכנה חוקית אלא משתמשים בפרוץ, האם זה משנה? וגם אם זה משנה מסתבר שהבעלים של התוכנות הם גויים (הם מחו"ל) והמשווקים בארץ הם יהודים. ושאלה אחרונה יש אפשרות לקנות חבילת תוכנות לשימוש פרטי בסכום מסויים ואמר לנו המשווק שמצד ההגינות שאסור להשתמש בזה למטרות מסחריות, ואם רוצים להשתמש למטרות עסקיות אז צריך לשלם עוד כסף לחברה ואז מקבלים רישיון. לא צריך לשלם לחברה כבר בקנייה כדי להשתמש שימוש מסחרי אלא אפשר לקנות ולהשתמש שימוש פרטי ושנה אחרי שאני משתמש שימוש פרטי לשלם כסף לחברה ולקבל רישיון (אנו לא יודעים מה זה הרישיון הזה,אולי רשום בחברה) לשימוש מסחרי, האם הם יכולים לעשות זאת מבחינה הלכתית, הרי התוכנה כבר שלי ולא מחתימים בכלום בהתחלה וגם לא אמרו שנקנה ע"מ זה אלא שמצד ההגינות צריך, אלא שמה שיש זה שכשמתקינים את התוכנה במחשב אז חלק משלבי ההתקנה זה להגיד שאני מסכים לתנאי החברה, אבל זה כבר אחרי שהתוכנה אצלי בבית אבל א"א להתקין בלי לסמן שמסכימים לתנאים ומסתבר שזה אחד התנאים, אז מה הדין האם צריך מדיני תורה לשלם שוב? (מסתבר שבכל מקרה נשלם כדי שלא יהיה חילול ה’ שיגידו שגונבים, אבל אנו רוצים לדעת מהו דין התורה בזה) וגם מבירור שערכנו כנראה שבעלי התוכנה הם גויים והמשווקים בארץ הם יהודים (אם נתון זה משנה) תודה רבה לרב וסליחה על האריכות. יועיל מאד אם נקבל מקורות ונימוקים אם זה לא הטרחה גדולה מדי.

שלום וברכה אסור לפרוץ את התוכנה שלא כדין, כיוון שמשווקי התוכנה הינם יהודים והפריצה מפסידה אותם, ולכן אסור לפרוץ ולהשתמש אפילו כשיש תכנון לשלם בהמשך. אמנם יש מתירים בתוכנות 'אנימציה', מצד שרוב ככל השוק הפרטי אינו קונה אותו ונראה שהחברה מייעדת את עצמה בעיקר לשוק המסחרי. בעניין התוכנה שנקנתה באופן שהוגדר מראש שאם תשתמשו בו שימוש מסחרי תאלצו לשלם ממון נוסף בכדי להשתמש בו, יש למוכרים זכות להתנות זאת ואין להשתמש בזה שימוש מסחרי בלא לשלם את הסכום הנדרש. אמנם גם בזה יש אומרים שבמקום שאתם מתחילים לעשות בדבר שימוש מסחרי קטן ואין לכם כעת לשלם, אפשר להתעכב עם התשלום עד שהמסחר שלכם יתבסס. במקום שיש סיכוי שיהיה חילול השם מחוסר התשלום יש איסור לא לשלם. איננו באים להתיר לעבור על חוקי המדינה, אלא להורות את דעת התורה בעניין. סיכום קטן של נושא פריצת תוכנות לאור ההלכה- זכויות יוצרים: ראשית כל, האם יש בעלות ממונית על יצירה 'רוחנית': הפוסקים נחלקו בדבר: יש הסוברים שיש ליוצר בעלות ממונית על ביצירה שלו, גם אם אינה 'מוחשית' (שואל ומשיב (מהדו'ק א, מד), הנצי'ב (משיב דבר א, כד), נחל יצחק (הסכמתו למהדיר שו'ת הריב'ש), שדי חמד (כללים ג, ה), אגרות משה (או'ח ח'ד מ, יט), מנחת יצחק (ט,קנג) ועוד. רשימת הפוסקים לקוחה משו'ת עמק המשפט ח'ד) לעומתם יש חולקים וסוברים שאין ליוצר בעלות ממונית על יצירה 'רוחנית' (הגרע'א, החת'ס (חו'מ עט), הגר'מ בנאט (פרשת מרדכי חו'מ ח), ברוך טעם (עטרת חכמים יו'ד כה), מהרש'ם (שו'ת ב, רב). טעמי המחלוקת: עיקר הבסיס לדעה זו היא סברא שאין סיבה שמי שיצר יצירה רעיונית לא יהיה בעלים עליה, (וכן מפורש בשואל ומשיב). הסוברים שאין בעלות ממונית על יצירה רוחנית יכולים לטעון כך: 1. למרות שיש בעלות על דבר שאין בו ממש, זה דווקא כשהוא דבר חומרי אלא שאין בו ממשות, מה שאין כן דבר שכל מהותו שכלית. 2. פעולת היצירה של דבר רוחני אינה מקשרת את היצירה ליוצר, ודרוש קניין או פעולה לשם כך – מה שלא יתכן בדבר רוחני. אחת הראיות שלהם; ממה שלא מצינו בחז'ל התיחסות קניינית בדבר רוחני. לעומתם טוענים החולקים שבזמן חז'ל לא היו יצירות כאלה! האם יש איסור להשתמש ביצירות: 1 לדעת הסוברים שיש לבעלים זכות יוצרים בדבר יש אומרים שהמעתיק עובר על איסור 'גזל'. ויש חולקים שאינו מוגדר גזל אלא 'נהנה' מחברו, ומצד זה חייב לשלם לחברו עבור לקיחתו כפי הנאתו. גם מבין אותם הסוברים שאין בעלות על היצירה, רבו הסוברים שיש בלקיחת היצירה איסור מצד 'יורד לאומנות חברו', או מצד 'ואהבת לרע כמוך', ועוד. 2 חלק מהאיסורים שמנינו שייכים דווקא ביצירה של יהודי ולא בשל גוי. 'גזל גמור' שייך גם בגוי. אמנם הנאה כגון זו שמותר לקחתה, רק שהיא יוצרת חוב כלפי הגוי אין חייב להשיבה, באופן שלא ייווצר מכך חילול השם. 'יורד לאומנות חברו' ודין 'ואהבת לרעך כמוך' שייכים דווקא ביהודי. 3 יש לדון באופן שהיצירה שייכת לגוי, אמנם יש ליהודים מניות בחברה של הגוי.כמו כן באופן שישנם יהודים שמשווקים את המוצר: האם דינו כמו שהיה שייך ליהודים, או שמאחר והפגיעה ביהודים איננה ישירה, יתכן שדינו כשייך לגוי. בפשטות נראה שמשום 'ואהבת' ו'יורד לאומנות חברו' יש איסור, אולם חיוב הנאה לא ברור שקיים.. 4. גורם נוסף שצריך לדון בו הוא מצד 'דינא דמלכותא', ומצד הסכמת האומנים. אלא שבמקום שהמדינה אינה אוכפת חוק מסוים אינו בכלל 'דינא דמלכותא'. 5. למעשה יש להחמיר כמסקנת רוב הפוסקים שלא להעתיק שום יצירה; מאחר שהנאה זו מחייבת תשלום מדין 'נהנה' ומצוות 'ואהבת לרעך', שהרי בד'כ ישנם יהודים בעלי מניות ומשווקים. 6 אמנם הרוצה להקל במקום דוחק - באופן שהיצירה שייכת לגוי ובמקום שהרגילות לפרוץ את התוכנות ובעלי התוכנה אינם מתעניינים בדבר כלל ואינם אוכפים אותו במגזר הפרטי (רק במגזר העיסקי), יש לו על מי שיסמוך. 7. נושא זכויות יוצרים זכה להתייחסות הלכתית נרחבת. ראה למשל: נחום רקובר, זכות היוצרים במקורות היהודיים, ירושלים, תשנ"א. הרב יעקב אברהם כהן, עמק המשפט – זכויות יוצרים. מאמרים בתחומין חלקים ד, ו, ז, ח, יא, יח, כד (ראה במפתח תחומין בכרך כ). כל טוב, הרב מרדכי גרוס